זה קשה
להמשיך אחרי הסוף
כשאין דופק ונשימה
וגם לא טעם להתמהמה עם האת
זה נהיה קל יותר עם הזמן
מתרגלים
גם כשמתייאשים מלגלות אור בקצה המנהרה
נהיה קל יותר אם מתרגלים לחושך
לבד בשלוש לפנות בוקר
לבד מאוד
מדמיין רחש נשימות שטוחות מחדרי הילדים
לוקח חצי כדור שינה שלא משפיע
חושב שוב את אותן מחשבות של אי ודאות וחרטה
לבד שרוצה לברוח מהכל
מעצמו
כשהילדים והאישה יתעוררו
לבוקר שישי עצל של תוכניות טלוויזיה ותשחצים
אני אהיה במקום אחר
לבד באמת
כמה שנים זה כבר, שאני מקנא באנשים בודדים?
אלה שמרגישים כך רק כי הם באמת לבד...
כל היום שחלף וחצי מהלילה
הכלב מהקומה השניה
נובח על זו שקברנו היום בחצר האחורית
היא מתה בבית הוריי
אבא עטף אותה בפלסטיק פקפקים
אפילו שאי אפשר לפגוע בה יותר
ומעל בד פשטן לבן
נסעתי איתה
בתא במטען שעתיים בשעות שהולכות ומתחממות
בבור לא מספיק עמוק בין שורשי הפקאן
קברתי אותה בעיניים מתות ופקוחות
היא כבר היתה עיוורת שנים
אמא לקחה גיטרה בערב שלפני ופרטה עליה
ששתדע שהיא לא לבד.
תחת גל אבנים ושברי לבנים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: