היום ה-41, 300 קלוריות.
לא ירדתי כמו שרציתי... כן, ירדתי 7 קילו בשבועיים הראשונים, אבל מאז אני די תקועה.. אולי בגלל שאני לא משלבת את זה עם ספורט.... אבל החל משבוע הבא אני נרשמת למכון כושר ואני אתחיל להתאמן - לפחות 3 פעמים בשבוע קיקבוקס, ובתקוה שאני אצליח לעשות עוד קצת בשאר הימים, משהו אחר..
מה שכן - המחזור שלי הפסיק. כבר 41 ימים לא קיבלתי מחזור, ואפילו יותר (אני לא זוכרת כמה זמן אחרי המחזור התחלתי עם הדיאטה).. כן היו לי תסמינים של מחזור (התנפחות, רעב ממש חזק), אבל לא היה לי מחזור, שזה טוב.. ואומר משהו, לא?
בכל מקרה, היום הייתי אצל רופא בגלל שאני חולה.. וזאת הפעם הראשונה שלי אצל רופא אזרחי מאז הצבא (השתחררתי לפני חודשיים וחצי בערך), והוא אמר לי "ידוע לך שהגיע משהו מהצבא לתיק הרפואי שלך?" לא היה לי מושג על מה הוא מדבר.. ומסתבר שזה היה אבחון מהפסיכיאטר הצבאי ועדכון "הגורמים שמחוץ לצבא" לגבי "מצבי".. היה כתוב שם שבצבא טופלתי "כמקרה חריג" - הפרעות אכילה ופגיעה עצמית. אז הרופא לא הפסיק לשאול אותי שאלות... זה היה לי ממש מוזר, כי אני רגילה שרק בצבא ידעו מה הולך, בבית (חברים, הורים), אף אחד לא יודע..
אבל לרופא לא היה מושג על מה הוא מדבר "בולמיה? אנורקסיה?" הנהנתי... כי בצבא זה היה שילוב של שניהם.. והוא הוא הגיע לחלק של הפגיעה עצמית.. כן, חתכתי.. הוא שאל אותי אם זה קרה יותר מפעם אחת.. התביישתי להגיד שזה היה יותר מפעם אחת ביום.. ואז הוא עושה "אז משהו כמו 10 פעמים במהלך השירות הצבאי?". לא, הרבה יותר. הרבה הרבה יותר. והוא לא הבין פשוט.. "כולם ראו, ומה את עשית?" למה שכולם יראו? לא עשיתי את זה כדי שכולם יראו! עשיתי את זה כי הרגשתי אשמה עם עצמי, כול עוד הענשתי את עצמי, וכאב לי, זה היה כאילו אין לי צורך להרגיש אשמה יותר, כי כבר קיבלתי את העונש ושילמתי על מה שעשיתי... (בדרך כלל הרגשתי אשמה כי לא משנה כמה ניסיתי, לא הייתי טובה בתפקיד שלי.. והרגשתי שאכזבתי את כולם..). הרופא היה בטוח שזה בשביל למשוך תשומת לב.. למה שאני אעשה את זה? אני לא ילדה קטנה שצריכה צומי.. זה היה נטו בשבילי, לא בשביל רחמים מאף אחד.. להיפך, הסתרתי את זה כמה שרק יכולתי, עד שזה פשוט התגלה.. אחרי המון זמן.
הרופא היה בטוח שההורים שלי יודעים, ואמרתי לו שלא.. ושאני לא רוצה שהם ידעו.. הוא אמר שהוא ישתדל, אבל שזה יכול להיפלט לו... הוא רופא! מה קרה לסודיות רפואית? למה שזה ייפלט לו?! אם זה ייפלט לו, החיים שלי הרוסים לגמרי..
בקיצור, אני ממש פוחדת שהם יגלו עכשיו.. על הכל.. זה ממש מבאס.. אפילו שהבטחתי לרופא שאני כבר לא בקטע של אף אחד מהדברים האלה, ברור ששיקרתי, אני לא יודעת מה יקרה עכשיו..
זהו,
מקווה שעובר עליכם יום נהדר.
וסליחה שלא עדכנתי כל כך הרבה זמן, שפוט לא באמת היה מה לעדכן..
תהנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
