me and my life

אז כן עכשיו גם לי יש את זה ,

ממש לא ראיתי את עצמי משתמשת בזה , תמיד הייתי בסדר אף פעם לא הייתי צריכה את זה. תמיד הזהירו אותי שבסוף אני אשתמש בזה אבל אף פעם לא חשבתי שאני באמת אצתרך .

ולא אני לא מדברת על סמים או על אלכוהול או על גז מזגנים , אני מדברת על משהו הרבה יותר גדול ,שיש לו הרבה יותר השפעה עלינו ועל החיים שלנו או במקרה שלי על החיים שלי .

והדבר הזה שמחריכים אותנו לשים על הפרצוף כ"כ הורס לנו את החיים מה הם לא מבינים שיש לנו חיים חברתיים עם אנשים ומוניטין שצריך לשמור עליו?!.

אז הם נותנים לנו לבחור מבין סוגים וצבעים שונים כאילו שזה יגרום לנו להרגיש עם זה טוב!

אבל אני כמו כל השאר נכנעתי להם ושמתי את זה והשתמשתי בזה גם אם זה נראה יפה זה עדיין מוזר אני נראת כמו מורה למתמטיקה. פשוט מזעזע! ועוד אני צריכה להישאר עם זה לעוד שנתיים וזה לא כמו גשר שעוד אפשר להסתיר זה ...

זה...

זה....

זה.......

משקפיים!!!!!!!

תודו שהלחצתי אותכם  :] וכן זה נכון גם אני עכשיו הצתרפתי לאימפריית המשקפיים שרובה מכילה חנונים ומוזרים שמדברים לקירות אבל מה לעשות כדאי לראות צריך להשקיע , זה על אותו העיקרון של " כדאי להיות יפה צריך שיכאב" . לדעתי המשפטים האלה כל כך לא נכונים . כאילו אם אני רוצה עכשיו רוצה לרזות 5 קילו זה אומר שאני צריכה להכאיב לי ולקוות שהם ירדו?!! לא אני אמצא דרך אחרת להוריד אותם מבלי שיכאב לי ואז אני גם אהיה רזה וגם יפה:)

-קיצרר - גם לי יש משקפיים וקיבלתי אותם ביום שישי ולמרות שהם יפות הם בצבע אדום ולבן בדוגמא כזאת של ג'ירפה  כאילו רקע לבן עם כתמים של אדום , אני עדיין לא ממש מתלהבת מהם ומעדיפה להיות בלי אבל אמרו לי שאם אני רוצה להגיע לגיל 17 ושאני לא אצתרך לשים אותם אז אני צריכה לשים אותם כל הזמן.

פסח שמח

LOVE DANIELLE

אז ככה כבר יותר משבוע שיש לי מחסום כתיבה , אין לי שום רעיון על מה לכתוב ומרוב שיעמום התחלתי לעשות לי מניקור של פסי זברה שחורים על לק ורוד מה שיצא יפה אבל לא שיעשע אותי למספיק זמן :]

אזז זהו ! עברתי כבר שורה וחצי ואפילו לקרוא את זה משעמם אותי , אז ניסיתי לראות אם אני יכולה להקליד בצורה עיוורת כאילו מבלי להסתקל על המקלדת -> אני יכולה אבל אחרי דקה וחצי זה משעמם . כן ככה אני בנאדם שצריך לעשות משהו כל שנייה ואפילו שאני ישנה אני מסתובבת ועושה לופים . אני לא יכולה לשבת מבלי לעשות משהו  אני אפילו אתחיל להרעיד את הרגליים רק כדי שתהיה לי פעולה לעשות. ואפילו בזמן שאני קוראת את מה שכתבתי עד עכשיו אני מתחילה לשחק עם הצמידים הציבעונים שעל היד שלי . אם מישהו יחטוף אותי ויקשור אותי לכיסא וישים לי סלוטייפ על הפה אני אוכל לשגע אותו אפילו מבלי לדבר ואם הוא לא ישים לי כלום על הפה בעזרת כוח השיעמום מוות שלי אני עוד אגרום לו לשחרר אותי ואז להתאבד מרוב כאב ראש ומיגרנות. אז הינה מרוב שאני אוהבת לדבר אפילו שאין לי על מה לכתוב כבר הצלחתי לספר לכם כבר כמה דברים עליי . ואם מדברים כבר על מניקורים וכאלה יש לי לקים בכל הצבעים כאילו כולם!! אפילו אם אני אשים לק אחד על כל אצבע בידיים וברגליים עדיין ישארו לי כאלה שלא היה לי מספיק אצבעות בשבילהם תאמינו לי שניסיתי . וואו הצלחתי ליצור מכלום אחד גדול משהו דווקא שניראה לי די מעניין , יום שישי התקשרתי לחברה וכלבה שכמותי עבדתי עלייה בטלפון ואמרתי לה שאני נוסעת לכל פסח לתילאנד ואני, שבחיים לא הייתי בחו"ל והכי קרוב שהייתי לחו"ל זה היה בגבול מצריים וגם את הגבול לא עברתי, והיא ממש התלהבה והתחילה לתת לי רשימת קניות מהדיוטי פרי וכל הזמן הזה היא שואלת אותי אם אני עובדת עליה ואני בקול רציני אומרת לה שאני עכשיו בדרך לשדה תעופה שבעצם הייתי במונית שירות בדרך לחולון , והיא התחילה לשאול אותי עם מי אני טסה ואמרתי לה שבת דודה שלי הציעה לי ושאנחנו טסות עם חבר שלה לשם לבית שלו ואיך שהיא סוף סוף התחילה להאמין לי אמרתי לה "סתתתתתם עבדתי עליך!!" והיא התעצבנה כ"כ ששמעו את זה מהטלפון וניתקה לי בפרצוף. ושאני באה להתקשר אלייה שוב היא שולחת לי SMS " את כלבה! ושחקנית מעולה" ואז היא התקשרה שוב ושתינו צחקנו וכל המוזרים שהיו במונית כולל הנהג הסתקלו עליי כאילו נפלתי מאיזה כוכב של אנשים מפגרים . וואי היה מזה קורעע אייי איי , טוב ניראה לי שעד פה אני אספר לכם על מעללי המצחיקים

אז עד הפעם הבאה

LOVE DANIELLE

והינה מגיע לו עוד סיום של סופ"ש , איך  שאני שונאת את ימי ראשון . אפילו כבר נהיה לי מנהג שכל יום ראשון בבוקר איך שאני קמה אני אומרת : " איך אני שונאת את ימי ראשון" , ואיך שאני מגיעה לכיתה המשפט הראשון שיוצא לי ברגע שאני נכנסת לכיתה זה :" איך שאני שונאאת את ימי ראשון " . אז ניראה לי שהבהרתי שאני שונאת את ימי ראשון , ועכשיו למה ? אני שונאת את ימי ראשון בעיקר כי זה תחילת שבוע עם המערכת שיש לי כל יום נמשך כמו מסטיק ובחיים לא נגמר . בשבילי סופי שבוע אלה ימים כדי לנוח ולישון ומידי פעם גם לנסוע למשפחה וחברים, אבל בעיקר לישון ולנוח. :]

ועם תקופת המבחנים וכל הלחץ הזה כבר לא נישאר לי זמן להרגע , אפילו סתם לשבת בסלון ולשמוע את הדיסק של אדם למברט, מה שלפני שבועיים הייתי עושה כל יום. ממה שהקשבתי למי שתמיד מטיף ומרצה לי , תמיד אמרו לי שאם עכשיו קשה לי שנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה , ולעזאזל [!!!] אם אני אומרת לך שקשה לי אתה אמור לעודד אותי ולא לגרום לי להרגיש רע יותר ! . למרות שהרעיון הזה מתחיל להראות נכון עדיין אם כבר סוף סוף החלטתי לשתף אותך סתום ת'פה ותשקר .

אני מדברת על מבחנים וכבר נהיה לי קוצר נשימה, ואיך עם כל ההקלות שאמורות להגיע לי [ אם אמא שלי אי פעם תקח אותי לאיבחון יגלו שמגיע לי מלא] , אני אמורה לשרוד את התיכון?! אז לקחתי תאטרון ואומנות כדי לנסות ולהנות אבל להישאר עד 6 בבצפר?!! מה ניראה להם שאין לי מה לעשות בחיים חוץ מלהיות בבצפר הזה. לי בתור קלסטופובית הרעיון הזה עושה רע. מאז שנעלו אותי בחדר נגרות אני מתה מפחד מלהישאר באותו מקום . אז מה נישאר לי כבר לעשות? להילחץ ולחשוב על דברים טובים-> לא ממש אני, לנסות לראות סרטים ולהירדם -> לא תמיד עוזר, למצוא מורה פרטית/פסיכולוג/מכון גמילה מכסיסת ציפורניים? לא ניראה לי שזה ילך. להרגע , להישען אחורה ולהנות מהחיים שעוד נישארו לי אבל גם להתחיל להשקיע בבצפר? -> ניראה לי שאני אלך עם זה!

אזז שיהיה לכם יום ראשון נחמד [ אני יודעת שאני אשנא אותו ]

DANIELLE