אופטימיות היא שם המשחק

אץם כ"כ בטוחים במשהו 

ואז ברגע הכי פחות צפוי זה מתפוצץ לכם בפנים,ואתם לא מבינים מאיפה זה בא לכם?

מן סטירה מצלצלת כזאת,מסוג הסטירות שמשאירות סימן אדום-וזה שורף!

אז נראה לי שלתקופה מאוד ארוכה שכחתי מה זה. 

הרגשתי שאני שולטת בהכל יופי. 

הרגשתי שהכל כבר קטן עליי.

והנה,

היום בגדתי בעצמי. 

הרגליים שלי הלכו מעצמן למקום שאסור ללכת אליו,זה היה נראה לי מוזר כי פתאום הרגש נרדם וכבר לא היה את הדופק המהיר,את הפחד,את הקול שצועק "לא",זה היה לגמרי שלי. 

ברגע חד נזכרתי מה זה לאבד את היכולת לדבר,לחשוב,לבכות,לברוח...

ברגע אחד נזכרתי במגע הזה..הכ"כ מגעיל ומלוכלך. 

נזכרתי מה זה להרגיש כ"כ הרבה,ובעצם לא להרגיש כלום

נזכרתי 

מה 

זה 

לפחד

מעצמי.