בכל יום שעובר בחוסר ידיעה,אני אומרת לעצמי "זהו,אני לא מסוגלת להחזזיק את זה יותר,אני חיבת תשובה עכשיוו,אם לא אני אתפרק"
ואז עובר לו עוד יום,ועוד יום.
ואני מגלה שאני בעצם יותר חזקה מזה. כי הייתי אמורה לקבל תשובה ביום ראשון,והיום יום שלישי?מחר רביעי?
אני מחזיקה.
אז מה יעזור לי להיות בלחץ? הרי התשובות ישנן כבר. זה שאני אהיה לחוצה לא ייגרום לתשובה להשתנות
אז דיי,אני מסירה את זה מעליי,.
יהיה בסדר. אני אתמודד עם מה שזה לא יהיה.
נפגשתי עם מאור היום.
נסענו לאיכילוב ביחד.
כן,סיטואציה מצחיקה.
בכל מקרה מפה לשם,אמרתי לו : "מאור אם יגלו שאני חיובית,שיש לי איידס-אף אחד לא יתחתן איתי,מה אני אעשה?!"
אז הוא השיב: "אני אתחתן איתך"
כששניה לפני זה דיברנו על לוותר אחד על השניה,דיברנו על לנתק קשר לצמיתות.
"מה את לא מבינה?! אני- לא- רוצה-להיות-ידיד-שלך!!!!"
"אבל מאור,איך אתה יכול לזרוק כ"כ הרבה שנים לפח,איך???"
"איך?? כשאני רואה שהבחורה שאני אוהב נמצאת עם מישהו אחר ולא איתי. כשהבחורה שאני אוהב לא מוכנה לקחת סיכון ולהלחם על הקשר שלנו. תסתכלי לי בעינים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי"
~זה יהיה שקר להגיד שאני לא אוהבת אותו~
אבלאני לא בנאדם שלוקח סיכונים,לא עכשיו לפחות.
הרבה פעמים הרגשתי בקשר איתו שזה כמו לקפוץ לתוך בריכה ריקה.
כן,מודה נפרדתי מהחבר הנוכחי שלי [נקרא לו ס' טוב?] פעמיים בשביל מאור
מודה שהלכתי נטו אחרי הלב,לא ראיתי בעיניים. ציוץ אחד של מאור?? ושאלוהים יעזור לי איפה אתם רואים אותי.
מה שמאור רק יגיד,מה שמאור רק יבקש...
אבל משהו שם הסתבך בדרך.
כי הזוגיות ביני לבין מאור לא הייתה זוהרת משהו.
ננתי,נתנו ליות מדי משקעים מהעבר להשפיע על הקשר הנוכחי.
אז ויתרתי. המשכתי הלאה.
חזרתי לס'.
ואיפשהו בדרך..למדתי להקשר לס'.
למדתילהכיר אותו יותר,הכרתי עוד צדדים שלא ידעתי שקימיים בו. הוא למד להפתח אליי יותר,ואיפשהו אני מרגישה ממנו שהפכתי להיות מקום בטוח בשבילו.
אבל שוב,אחרי היום הזה...אני בלופ של: מאור-ס'
זה מפגר.
זה נשמע כמו טלנובלה.
ראבק מי צריך ויויה כשיש לו אותי?
אז מאור חזר לככב אצלי במחשבות,למרות שהיום תיכננו לנתק את הקשר לצמיתות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
