אופטימיות היא שם המשחק

יום רביעי. היום הגדול. 

קמה בבוקר,מתקשה להקים את עצמי מהמיטה. 

מן חוסר כוחות שמשתלט על כל צד אופטימי שאי פעם היה קיים אצלי. 

הלכתי ללימודים כי הרכזת שלי החליטה שזה לא בריא להתעסק בזה יותר מדי,ושהגיע הזמן שאני אחזור לשגרה. 

והאם בית שלי נסעה לאיכילוג לאסוף את התשובות. 

לקראת 10-11 אני מתקשרת לאם בית שלי ומבקשת את התשובות.. 

כשקביבלתי את השלילי הזה שכ"כ חיכיתי לו לא הייתה מאושרת ממני. 

סוף טוב,הכל טוב :)))