אני מרגישה שהתגובות לפוסט של מאור17 והתגובות לפוסט של י' קצת הפילו אותי.
היו לי שלושה ימים של תחושות קשות ובעיקר תסכול מהעובדה שהוצגתי בצורה שונה ממה שאני,תסכול מהעובדה שכמה נפגעות תקיפה מינית שבתפיסה שלי היו אמורות להבין את המקום שלי בחרו לשפוט,ועוד יותר תסכול מהעובדה שבנאדם שאני כ"כ אוהבת כתב עלי פוסט שכזה.
עם כל התסכול אני מנסה להכניס קצת פרופורציות למצב.
אז הוצגתי בצורה ששונה ממי שאני באמת,סבבה,אז מה?
אף אחד פה לא באמת מכיר אותי וקל לשפוט.
אני יודעת מי אני,
אני יודעת כמה אני שווה וזה משהו שניסיתי להזכיר לעצמי ברגעים של שבירה.
הגעתי למחשבות מאוד עמוקות בעקבות מה שקרה וקצת קשה לי לנסח הכל בכתב,
אבל אני בכל זאת אנסה.
קל להגיד שאנחנו חים בתוך עולם שוביניסט ורע שכל אחד דואג רק לעצמו,
שהממשלה דפוקה וכל אחד בטוח שאם כל מיני משימות בנוגע לאיך לשנות את המצב היו מוטלות עליו-הוא ללא ספק היה פועל אחרת ומצליח לשנות את המצב לטובה.
אבל המקרה עם מאור17 הוא דוגמא לאיך שאף אחד לא באמת עושה משהו בשביל לשנות את המצב.
אנחנו אלה שיכולים לשנות את העולם לטוב יותר למרות שזה נשמע גדול ומפגר.
זאת לא הממשלה,
אנשי החינוך
או כל דמות "עליונה" אחרת,
אלה אנחנו בתוך החיים הפרטיים שלנו.
אני יודעת שזה לא יפה לשפוט בנאדם,
אבל מה לעשות שזה אנושי לטעות ושהשיפוטיות לפעמים היא בלתי נשלטת.
כשהתחלתי טיפול DBT
(אם אתם שואלים את עצמכם מה זה,אתם מוזמנים לקרוא
http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Shalvata/he-il/TreatmentsCollection/Pages/DBT.aspx
התחלתי לשים לב כשאני שופטת בנאדם,לקחת אחריות ולהתנצל.
היום,לרוב אני עוצרת שנייה לפני שאני מגיבה ומשתדלת להגיב בצורה לא שיפוטית ומקבלת-אבל שוב,זה אנושי לטעות וגם אני לפעמים שופטת.
כשאני לוקחת על עצמי משימה פשוטה כמו לשים לב מתי אני שופטת לצורך העיניין,זה מחזק אותי בפני עצמי.
אני לא אגיד שזה הופך אותי לבנאדם טוב יותר כי אני מאמינה שאין באמת טוב ורע כשמדובר בבנאדם,
אבל אני כן מאמינה שאני משדרת משהו שהוא קצת אחר לסובבים אותי,
וזה מאפשר,
לפחות בסביבה הקרובה אליי,
לקבל את הבנאדם שעומד מולך עם כל החסרונות והיתרונות שבו.
אני רואה במשימה הפשוטה הזאת צעד קטן לכיוון משהו גדול.
כי אם כל אחד מאיתנו יקח על עצמו משהו קטן,
אנחנו נחייה בחברה פחות פוגענית ויותר מאפשרת לעבור ביחד תהליך כחברה שרוצה עולם טוב יותר.
תגידו שאני ילדותית,תמימה ,טיפשה-מה שתירצו ,אבל אני באמת מאמינה שזו הדרך ליצור שינוי.
לאו דווקא בעולם כולו או במדינה.
אולי בחיים הפרטיים שלכם בקשרים עם אנשים ועם האני הפנימי שלכם,באיכות ובדרך חיים.
אולי הדברים התבלגנו לי קצת בכתיבה,
אבל ניסיתי להגיד שאם ניקח לדוגמא את התגובות לפוסט של מאור17 או של י' ,אפשר לראות המון שיפוטיות.
אני חלילה לא באה לשפוט אף אחד ממי שבחר לשפוט,
אני אחזור על זה שוב,
זה אנושי לשפוט.
אבל כן מעניין אותי שתשאלו את עצמכם אם ואיך הייתם פועלים אחרת ובכל זאת אומרים את דעתכם בצורה שמאפשרת לדון על הדברים מבלי לשפוט אף דעה,תחושה או חוויה של מישהו אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
