אופטימיות היא שם המשחק

הריבים בינינו בתקופה האחרונה נראו לגמרי שגרתיים

חשבתי שהכל בגדר "בנתיים" עד שנחזור

חשבתי שיש עוד סיכוי

חשבתי שיש עוד טעם

חשבתי שיש עוד רגש.

והחברה החדשה שלך שיותר מדי דומה לי,בטח סתם כלי להתמודדות עם העובדה שאני לא איתך.

אבל, משהו קרה שם בדרך כי כנראה התאהבת בה.

אתם ביחד כמו שאנחנו לא הצלחנו להיות.

רציתי שזה יצליח בינינו,אני יודעת שגם אתה...אבל פשוט לא. 

ולמרות כל הריבים שנמשכו 4 שנים.

היה שם גם הרבה טוב. 

הכרת אותי טוב מכולם,היית,מסוגל להכיל כל התנהגות שלי גם כשלפעמים היא פגעה בך.

אתה יודע מה? צדקת. 

באמת לא הצלחתי לשכוח אותך.

אבל לא יכולתי להודות בזה.

היית מסתובב בראש מורם עם החברה החדשה שלך בידיעה שהאקסית שלך עדיין חושבת עליך...בזמן שאתה כבר מזמן שכחת. 

איכשהו כל מה שנשאר לך אליי..זה כעס.

והמצב דפוק,לגמרי דפוק.

אני אלמד לשכוח ולאהוב מחדש,אל תדאג. 

אבל בנתיים אני עוד אוהבת...