אופטימיות היא שם המשחק

אז יצא ששבוע לפני הגיוס הוציאו אותי על נפשי. 

זה ממש הציק לי. 

אני? על נפשי? על מה ולמה? 

קיבינימט הכל בסדר איתי. 

היה לי קשה לקבל את הדחיה מצד הצבא 

אבל מצאתי את עצמי מתמודדת בצורה יעילה. 

נרשמתי ללימודים בבית ספר לעבודה סוציאלית...מן קורס כזה עם נערות בסיכון.

אני מתחילה מחר וממש מצפה לזה ומתרגשת. 

במקביל מצאתי עבודה והתחלתי ללמוד תיאוריה...

אני לגמרי מרגישה שהולך טוב עם זה ושקולת כבר לגשת בתחילת שבוע הבא. 

רותם ואני עברנו לגור ביחד. שכרנו דירה עם גג מושלם ואוירה ביתית. 

בהתחלה זה הרגיש נורא מוקדם ולא מותאם אבל אנחנו כבר כמעט חודש גרים כאן ואנחנו מסתדרים מצוין ומצליחים לשלב שותפות וזוגיות 

וזה מרגיש נורא טוב ובטוח

אני מרגישה שרותם ממש משמעותי בשבילי...כבנאדם,כשותף וכבן זוג .

טוב לי מי היה מאמין :)))