just a dream

כמה מסקנות ותובנות שהבנתי היום.

היום תשעה באב.

היום בו חרב בית המקדש

היום בו המקום הכי קרוב שהיה לנו לקב"ה נחרב.

למה? 

לא בגלל עבירות שבינינו לבין הקב"ה, עליהן נחרב בין המקדש הראשון, ועובדה שאחרי 70 שנה נבנה בית המקדש השני, עליהן הקב"ה סלח לנו.

בגלל עבירות בין אדם לחברו, בגלל שנאת חינם. 

על עבירות כאלה הקב"ה לא יכול לכפר, 

התיקון של העבירות האלה תלוי בנו! זה כאן, בידיים שלנו!

מכירים את המשפט: "דור שלא נבנה בימיו בית המקדש כאילו חרב בימיו"?

אנחנו יכולים להגיד- מה? בית המקדש נחרב בכלל לפני 2000 שנה, הדור של אז חטא, הדור של אז אשם! מה הקשר אלינו?

אז זהו, שלא!

בית המקדש השלישי לא קיים כיום בגלל שעדיין לא תיקנו את העבירות של הדור הקודם.

אנחנו נמצאים באותו מצב בדיוק!

בטח שמעתם על הסיפור "קמצא ובר קמצא", - "על קמצא ובר קמצא חרב המקדש".

העשיר שערך סעודה וביקש שיזמינו את קמצא -חברו- אבל במקום זה הזמינו את בר קמצא -אוייב שלו-

בר קמצא הגיע לסעודה ובאמצע הסעודה העשיר בא וגירש אותו, בר קמצא הציע לשלם לו על כל הסעודה -בגלל הבושה- והעשיר עדיין לא הסכים שישאר. 

בסופו של דבר בר קמצא גורש וכל החכמים שהיו שם לא אמרו כלום! לא הוציאו מילה מהפה!

אחר כך בר קמצא הלך להלשין לקיסר, אבל לא על זה אני רוצה להתמקד.

בכל הסיפור הזה לא מוזכר שם העשיר, וזה לא במקרה.

העשיר הזה יכול להיות כל אחד ואחת מאיתנו!

תכלס? דבר כזה לא יכול לקרות בימנו? יכול לקרות ועוד איך!

זה רק מראה לנו שהמצב מאז לא השתנה.

הקב"ה כאן! הוא אף פעם לא עזב אותנו!

אלה אנחנו שעזבנו אותו.

כדי לתקן את המצב הזה, אנחנו צריכים להשתנות.

אנחנו צריכים להפסיק לשנוא סתם.

למה לשנוא מישהו לפני שאנחנו בכלל מכירים אותו?

למה לשפוט אנשים שאנחנו סתם רואים בלי אפילו לדעת מי הם?

למה סתם להכליל? סתם להגיד שכל המרוקאים עצבנים? -סתם נתנתי דוגמה-

מי אנחנו שנקבע איזה אופי יש לבן אדם לפי צבע החולצה שהוא לובש? או מה שהוא קונה בסופר?

מי אנחנו בכלל? אנחנו גרגר של חול.

אם כל אחד ואחת מאיתנו ניקח את הנושא הזה לתשומת ליבנו.

נחשוב טיפה לפני שאנחנו שופטים מישהו שאנחנו בכלל לא מכירים בגלל מה שהוא לובש, צבע העור שלו או כל דבר אחר.

אני בטוחה שהמצב שלנו והמדינה שלנו יראו הרבה יותר טוב.

ובעז"ה נזכה לימי בית המקדש השלישי!

הפוסט שלי הולך להיות קצת מוזר..

שמח ועצוב.. הולך להיות לו חלק שמח במיוחד, חלק גם שמח וגם עצוב, וחלק עצוב.

סליחה על הכתיבה המוזרה.. וההפרדות, אני פשוט רוצה להדגיש לעצמי שלמרות שחלקים העצובים יש גם שמחים וב"ה הם גדולים יותר מהעצובים.

ולחלק השמח-

השבוע היה לי שבוע פשוט מטורף!!

ביום ראשון עשינו חפש ת'מדריך בסניף-

כל המדריכים התחפשו והתחבאו בקניון וכל החניכים היו צריכים למצוא אותם(:

אני לבשתי שמלה כתומה פרחונית מזעזעת עד הרצפה,

שמתי משקפיים כאלה של פעם,

פאה קצרה של סבתא של חברה, אודם אדום מזעזע ושמתי קובע קש ענקי!!

היה פשוט מטורף!!

אחרי זה הלכנו כל הסניף לבאולינג(: ולקינוח הלכנו כל הצוות הדרכה לבורגראנצ'(: היה צחוקים רצח!!

בימים שני עד חמישי הלכנו 6 חברות לירושלים.

סבא וסבתא שלי טסו לחו"ל אז התנחלנו להם בבית(:

הסתובבנו בכל העיר! היה פשוט כיף!!!

היינו במלחה, במדרחוב, בכותל פעמיים!!, במופע אור קולי מהמם, ביקרנו מדריכה לשעבר.. ועוד מלא!!

והכי חשוב- 

קניתי 3 חולצות, 3 חצאיות -באורך טוב!! יאי לי!!-, 3 שמלות, 2 מטפחות לטיולים, 2 זוגות עגילים!!!

זה היה כל כך כיף להרגיש עצמאית לגמרי(:

מחר... מורידים לי את הגשר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

איזה כיף לי(:

סוף סוף!! אחרי שנתיים וחצי..

החלק העצוב שיש לו גם חלק שמח-

החלק העצוב:

מבחינת הדיאטה, לא יודעת למה- משום מה קצת ירד לי מזה בתקופה האחרונה..

זה לא שאני לא מרגישה שמנה..

אני מרגישה, מאוד

אבל אני לא יודעת למה, משום מה אין לי כל כך דחף לרזות דחוף..

החלק השמח:

אולי זה בגלל שהתחלתי להרגיש קצת יותר טוב עם איך שאני נראית בתקופה האחרונה..

הגעתי למסקנה שאני חייבת להכין עיצוב חדש לבלוג וגם לשנות את השם שלו.

אני כבר לא מי שהייתי כשפתחתי את הבלוג

ואני לא יודעת אם אני רוצה שהבלוג שלי יתמקד במיוחד בדיאטה שלי..

אני רוצה שהוא יתמקד בחיים שלי והדיאטה תהיה שולית יותר.

למישהי יש רעיון לשם בשבילי?

החלק העצוב מאוד-

בנות, אני צריכה את עזרתכן במשהו-

איך אפשר להוציא מישהו מהראש?

אני פשוט חייבת להוציא אותו מהראש שלי, 

אני לא יכולה יותר..

זה לא טוב בשבילי!!!!!

הרבה זמן לא הייתי פה..(:

אני ללא ספק יכולה להגיד שזה החופש הכי עמוס שהיה לי בחיים!!

עד כדי כך אין לי יום שאין בו תכנון של מה לעשות.

ואני דווקא אוהבת את זה!

זה בטוח יותר טוב מכל יום מחדש לחשוב מה רוצים לעשות ובסוף לא עושים כלום..(:

אז מה עשיתי בינתיים??

הייתי בסופרלנד עם החניכים. היה ממש כיף! למרות שעלינו רק על 4 מתקנים כי היה מפוצץ!!

ולצערי ביניהם לא היה הקומבה:( אבל לא נורא.. מתוכנן לי יום בלונה פארק(:

אחר כך הייתי בשבוע עבודה מ-ט-ו-ר-ף עם השבט שלי(: -יענו האנשים שבגיל שלי-

היינו בחווה של משפחה באמצע המדבר. הם גרים שם לבד ויש שם מלא כרמים וגינת ירק ומלא דברים כאלה...

אז היינו שם 3 ימים ועזרנו להם.. קיצור היה מטורף פשוט!!!

התחלתי לעשות שיעורים פרטיים במתמטיקה לילד בכיתה ו'(: אחלה כסף! כל פעם 60 ש"ח.

הייתי אצל האורטודנט והוא הודיע לי ש....

עוד שבועיים הוא מוריד לי את הגשר!!! סוף סוף!!!!

אתמול הייתי בימית 2000 עם חברות.. היה ממש כיף!

מחר אנחנו עוברים לסניף חדש..(: אחרי פווול זמן שאנחנו מחכים לו!! אז אנחנו עושים חנוכת סניף והחניכים שלי עושים את הטקס..

אז היום היו חזרות..

ומה התוכניות שלי להמשך? -השבוע הקרוב-

ביום ראשון אנחנו עושים חפש ת'מדריך- כל המדריכים מתחפשים והחניכים צריכים למצוא אותנו...

רעיונות לתחפושת יתקבלו בברכה(:

ובימים שני-חמישי אני וחברות הולכות להתנחל בבית של סבא וסבתא שלי בירושלים -הם טסו לחו"ל- וללכת למלא דברים בירושלים..(:

בינייהם מלחה והמדרחוב.. ועוד מלא..

גם רעיונות למה לעשות בירושלים יתקבלו בברכה(:

בקיצור.. טירוף!!!! ומטורף!!!!

מבחינת הדיאטה?

ירדתי עוד חצי קילו!! אני 78 וחצי(:

משתדלת כמה שיותר לאכול טוב ולעשות ספורט..

בזמן האחרון קרה קטע ממש מוזר...

פתאום מלא אנשים מתחילים להגיד לי שאני יפה..

זה ממש מוזר לי... בחיים לא אמרו לי את זה...

באמת שבחיים!

זה כזה מוזר...

זה גרם לי לחשוב, להתחיל קצת יותר לאהוב את עצמי ואת איך שאני נראית...

זה טוב לא?

לא יודעת.. זה מוזר לי רצח...

בנות.. אני ממש מצטערת שלא יצא לי להגיב לכן בזמן האחרון... פשוט לא יצא לי להיות פה כל כך הרבה...

אז.. חופש מהנה לכן!!!

ו.. ניפגש בקרוב..(: