מסעות יותם

19/03

שלום יומן יקר,
ראשית ארצה לפייס אותך במילים של כנות. התחלתי לכתוב אותך כי, ובכן, רציתי שיהיו תיעודים למה שיקרה בהמשך. אם כי, מוטב שאזהיר אינני עקבי בדבריי, בתאריכיי, במילותיי ובעצם בכל מה שיכתב כאן בהמשך. אני מוכן להכיר בהזדמנות חסרת מנוס שכזו, לתעד את כל כאבי הקשה מנשוא בתוך דפים מקומטים, בהיחבא. 

ברוך הבא לכל המציץ, ברוך הבא למסע של יותם.

אחרי מקלחת חמה; לעתים אני נוהג לקלל את עצמי את על המקלחת הזו, הרי שמים חמים גורמים לי לכאבים בחזה ונשימות כבדות מן הרגיל, אך אני אף פעם לא מנסה להפסיק או להעביר את הזרם לקור. ייתכן שאני משתעשע מהרעיון של קושי שעליו אני מצליח להתגבר, גם אם בלתי נסבל. ואולי, אני מעדיף קושי על פני הצריבה של הקור על גופי; כלומר, הייתי יכול להתפשט ולחוש את הקור מעקצץ כך או כך גם בלי המים הקרים במקלחת. 

נכנסתי לבלוג הזה במטרה למצוא בלוג אחר שבו אוכל לכתוב, שלא אצטרך לפתוח חדש (ולעבור את כל העול הזה של ההרשמה). מאכזב לראות אותי, בן 15 או 14, נשבר ככה בקלות. אני אפילו כמעט-כמעט מרחם על עצמי ועל מה שהרגשתי. על מי שהייתי ועל מה שעברתי. אבל רק כמעט. 

המון מחשבות רצות לי כרגע, אבל אשמור אותם ליום אחר. 

ועכשיו, לילה טוב.