יהיה טוב.

אני לא מבינה את עצמי.

למה אני רוצה כ"כ להיות לצידך? האם נכנעתי לתורה שאני בעצמי הגיתי?

אני לא רוצה להרגיש כ"כ... באמצע.

חסר לי..

חסר לי הבאלגן שבחיי החברה היומיומית שלי, חסר לי ההידלקות הזמנית, הסוד של ההיא על ההיא ועל ההוא שדלוק לגמרי עליה והיא לא שמה עליו.

זה לא שאין יותר כזה באלגן, הרי בלאגן כזה זה לא דבר שניגמר..

אלה שאני פתאום מרגישה קצת בחוץ.

ואתה בכלל לא מקל עלי. 

היינו ידידים, התרחקנו-טיבעי. פיתחתי בעזרתך הבלתי מודעת תאוריה שלמה על היחס בין בנות לבנים (תאוריה שאגב הוכיחה את עצמה שוב ושוב). תמיד אהבתי את הגישה שלך, את היחס החם שלך ואת החיבוקים העוטפים שלך, שאתה מחלק לכל מי שבסביבתך. 

אבל חשבתי שזה כבר עבר, שהתרחקנו וזה כבר הפסיק להיות צורך שלי.. והנה אני, מחפשת את קירבתך, והפעם מבלי אפילו לשים לב.

האם נפלתי לפח שאני בעצמי הגדרתי?

אני חושבת שאני נשענת על דברים שהיו, כי אין דברים חדשים- אין אנשים חדשים או מעניינים יותר מידי בחיי כרע שיגרמו לי לרצות להתעסק בהם.

אני רוצה מישהו חדש. מישהו שירעיד את עולמי כל פעם שיחבק אותי, או שאפילו יחייך אלי. אני רוצה, אבל כרגע אין מאיפה להביא. 

לא פשוט יהיה לגרום לי להרגיש ככה אחריך, שתדע. אתה משהו מיוחד אתה, ומרות שאני לא דלוקה עליך או משהו- אתה הראת לי עולם חדש, עולם שהתמכרתי אליו מייד. מהפעם הראשונה בטיול השנתי שישנו כפיות, לאחת פגישתינו שנשקת לי בצוואר, שבהמשך הוביל למצבינו היום, שכשאתה נותן נשיקה בלחי, היא על גבול השפתיים. אתה יודע לגרום לבנות לרדוף אחריך (שבוע שעבר שלוש בנות התוודאו בפניו הן מאוהבות בו, והשבוע אחת הידידות שלו נישקה אותו..כן, בנות בהחלט אוהבות אותו) ואני גם מבינה למה! אתה פשוט יודע, ישדלך אתזה בטיבעי. מספר בנים למדו ממך והם לאט לאט מפלסים את דרכם בנושא, אבל להם זה לא בא בכזאת טיבעיות כמו לך.אתה משהו מיוחד, אמרתי לך כבר אתזה.

האם גמאני נפלתי בזה? האם גמאני בשלבי הדלקות עליך? אני לא רוצה. לא רוצה להרוס לי ידידות (שאולי תחזור להיות כמו פעם, מי יודע) טוב לי ככה.

חסרה לי הסערה הזאת, שלך יש ובשפע. זה חסר לי הקטעים האלה, ואני לא יודעת מה לעשות כדי לחזור למסלול..

אבל מה שבטוח- לאט לאט, ואני עוד ינצח.