סוף סוף ישלי דברים לעשות ואני לא תקועה במחשב שעות על גבי שעות על גבי שעות...
טוב, הכוונה לא ממש להשתמש במחשב אלא ראיתי סדרה אחת שנדלקתי עליה כי חברה המליצה עליה בפוסט שלה..
וגם קנו לי 2 ספרים חדשים - גאווה ודעה קדומה ועוד ספר לא זוכרת איך קוראים לו.
את גאווה ודעה קדומה (שזה אחלה ספר פשוט התאהבתי בו) סיימתי לקרוא ביומיים, אמא שלי אומרת לי לא מעט שאני תולעת ספרים.
את אתמול שמעתי שיש עלזה סרט, אז חיפשתי והורדתי את הסרט ^^
הסרט חמוד, רומנטי בעיקר, ולא ידעתי שקיירה נייטלי תשחק בו, אבל כשקראתי את הספר דיימנתי אותה כאליזבת (הכוכבת הראשית למי שלא קרא).
עכשיו נשאר לי הספר השני, נקווה שיהיה מעניין.
והשבוע לא היה רגוע כפי שהוא בד"כ, כי ביום ראשון הייתי חולה, כל הלילה הקאתי וכל הגוף כאב לי יומיים, יום שלישי הלכתי עם אמא לקנות את הספרים ונשארנו אחותי ואני בבית לקרוא אותם כשההורים יצאו לדרכם, יום רביעי נסעתי עם ההורים למסעדה והיו שם עוד כמה חברים של הורים שלי אז היה מצחיק,
ביום חמישי נסעתי לירושלים לבד לאיזה מסיבה של מה חברים שלי שהזמינו אותי ונשארתי את חברים של הורים לישון, וביום שישי ההורים שלי נפגשו עם המקסיקנים אז משום מה חזרתי איתם לר"ג, נשארתי לבד בבית כי הייתי עייפה והם נסעו להם עם אחותי לחברים אחרים.
הלכתי לישון אתמול בסביבות 1 בבוקר ככה, והתעוררתי היום ב12 וחצי בצהרים, אז הייתה לי ארוחת - בוקר/צהריים.
מחר אני צריכה ללכת לבצפר לקבל תעודה, ואנשים ישאלו אותי לגבי הבית החדש, ואני עוד לא עברתי, הייתי אמורה לעזוב את הדירה שבוע שעבר, אבל העריכו לנו את הזמן עד ליולי. אני חוששת ממה שאנשים יחשבו שמא אולי אני שקרנית, ואני לא שיקרתי, ההורים שלי חוץ מלצאת למקומות יצאו וחיפשו דירות, בתים, והכל סביב ירושלים, ופשוט אין בתים להשכרה. למכירה בקושי יש.
אני באמת לא יודעת מה להגיד, נכון - את האמת אבל אני מהאנשים האלה שפוחדים ממה שיחשבו עליהם או יאמרו עליהם. זה לא נחמד ונותן מין תחושה של אי - נוחות.
טוב, יהיה מה שיהיה זה לא ימנע ממני לקחת את התעודה הלא כלכך מושלמת שלי, שבטח תשאיר אותי כיתה עם הנכשלים היפים שיש לי ובטח תאכז את ההורים שלי (שוב).
למרות שהייתה תקופה שבה הציונים עלו ונשארו גבוהים אבל כנראה א לפרק זמן ארוך כשגיליתי גל חדש של נכשלים.
אני שונאת בצפר. זאת בערך הפעם המיליון שאני כותבת אתזה בבלוג.
כשאני יהיה גדולה ויעבוד ויהיה לי בית משלי ואני יגלה את הבלוג הזה שוב, אני יצחק ויעדיף את הבצפשר על פני עבודה, כמו שהמבוגרים בימינו תמיד אומרים.
חוצמזה הכל טוב, הכל נחמד. בעיקר לא משעמם לי.
חשבתי שהקיץ והשעות בבית לא יועילו לי, אבל כנראה טעיתי. היה לי זמן לחשוב, זמן לחדש דברים, זמן לנקות את הראש שדבר כשה לא יכולתי לעשות כבר הרבה זמן בגלל בצפר, בעיות, שנאה כלפי אנשים וכו' וכו'.
משפט השבוע -
" So give me something to believe cause I`m living just to breathe, and I need something more to keep on breathing for "
(אל תהרגו אותי בגלל השיר והטעם, זה רק שיר ישן של להקה ישנה ארגנטינאית - אני חושבת שתאהבו אתזה..)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Karen Sar.
