סוף סוף יכולתי להתחבר למחשב, לא היה לי זמן, פשוט אין זמן כשצריך לארוז הכל, ולפרוק ארונות, מאווררים וכד'..
אבל זה היה צפוי, כי ידעתי שזה בסוף יקרה, והכל לטובה כי .....
סוף סוף עברתי דירה !!
חיכיתי לזה כלכך הרבה זמן, בערך חודשיים וחצי אפילו שלוש. אבל זה היה שווה אתזה.
עכשיו אני גרה במעלה אדומים, בשיכון החדש שנבנה לפני כמה חודשים בלבד, בית חדש, בצפר תיכון חדש לחלוטין, ואזור מגורים בכלל חדש לי. אני כלכך מאושרת מהבית. הוא פי 2 וחצי או 3 יותר גדול מהבית הקודם (58 מר' הבית הקודם, 130 מר' הבית הנוכחי לפי מיקום קירות).
ישלי חדר משלי, והוא יותר גדול מהחדר הקודם שהייתי צריכה לחלוק עם אחותי.
להורים יש יחידת הורים, יש פה מרפסת גדולה, זה קומה 1 וישלו 2 חניות פרטיות, יש פה פארקים עם דשא אמיתי ויפה וירקרק, ומתקנים יפים וחדשים, והעיר עצמה נראת כמעט כמו גן עדן.
המקום פשוט מושלם למה שהיינו צריכים. אני רק רוצה להחליט לאיזה תיכון ללכת (אורט חייל האוויר או תיכון רגיל ?)
וכמובן שאני צריכה להתחיל לעשות רשימות TO DO כי אינלי מושג מאיפה להתחיל, מה יותר חשוב, מה פחות, וכאלה.
רק אתמול הגענו בסביבות 5 וחצי בערב ועכשיו (20:22) הכל כבר פרוק, מאורגן, מסודר והכל טוב ויפה.
אף פעם לא הייתי כלכך מאושרת לגבי מעבר דירה למקום אחר, בד"כ אמרתי לעצמי 'זה בטח רק עוד מעבר רגיל שאחרי שנה - שנתיים נעבור משם למקום גרוע יותר.. כמו תמיד." אבל הפעם אני פשוט עשיתי הכל עם חיוך ענק על הפנים, עם רצון, עם סדר והכל יצא נהדר.
גם באו לעזור לנו כמה חברים של הורים שלנו לסדר פה, והפעם ישלנו חדר להביא להם אז אין בעיה של מקום.
בבית הזה א-ף פ-ע-ם לא תיהיה בעיה של מקום.
לפני כמה שבועות היו לי ספקות בנוגע לנושא מסוים (שאני לא ממש מורשת לדבר עליו בשום מקום), אבל הוא נורא הציק לי.
לפני כמה ימים כל הספקות נעלמו כאילו כלום. זה לא הולך לקרות, זה בחיים לא היה משהו שניתן בכלל לדון עליו, אבל זה בטוח לא יקרה.
ואני מודה לאל על כך שזה בכלל לא אפשרי.
אם רק הייתי צריכה לחזור לשם, אני הייתי משתגעת. אה אה - בשום פנים ואופן.
די אני משתגעת, אני רוצה לצאת אבל אינלי עם מי, ואינלי לאן, אני לא מכירה שום מקום, שום דבר.
אני די רגילה לזה, לעבור לקיבינימט ולא להכיר אף אחד ושום דבר. אבל כמו שאמא שלי אומרת לי 'זה רק שלב ההתבגרות שלך - את נערה, למה את יכולה לצפות ? את תמיד תרצי לצאת ולהכיר ולהסתובב במקום חדשים עם חברים חדישם. זה רק עניין של זמן עד שתכירי ..' וכו' וכו'.
ואני יודעת שזה רק עניין של זמן, אבל כשמצפים למשהו זה מרגיש כאיךלו זה בחיים לא יבוא, וזה נמשך נצח.
אבל כנראה נצטרך להמשיך ולחכות ופשוט להיות סבלנים.
שבוע טוב ושבת שלום..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Karen Sar.