אכן כן, כמו שבכותרת החיים הם בהחלט כמו קרקס.
אתה שומע עליו דברים נפלאים, כמה שזה כיף, כמה שזה טוב, כמה זה מעניין, אבל ברגע שאתה באמת נכנס לזה אתה רואה דברים אולי נחמדים אבל בתוך כל זה אתה מגלה שהחיות שמרקדות, עברו עינויים בשביל לתת לך הנאה זו.
האנשים שמצחיקים אותך בוכים כל ערב על כמה שרע להם.
וברצינות, לא קרה לכם ככה ? לא יצא לכם לבכות בלילה על כמה שרע לכם, שאין לכם חברים, שאין לכם מה לעשות, אין לכם איך לצאת מהבלאגן שנכנסתם אליו כגון - הריון, חברים מסוכנים, התמכרות לסמים, עישון וכד'..
באמת חבל לי אם זה קרה לכמה וכמה מכם, ואני באמת מקווה שזה לא יקרה לאף אחד אחר.
אני אישית נגד הרבה דברים. אבל דברים רעים, כמו הפלות, סמים, עישון (כמה שזה מצחיק, אני בעצמי הייתי בזה..), השפלה, עינוי, כאב, בכי, לחתוך את עצמך וכאלה. אם היינו חכמים היינו יודעים איך ומה לעשות עם עצמנו ועם המעשים שלנו, אה וגם עם המילים המיותרות שלנו.
תזכרו תמיד -
מילים הורגות.
אז איך אני מרגישה ? בכללי.
אז ככה, אני לא מרוצה מהביצפר שלי, המחנכת שלי כבר שונאת אותי ואני מרגישה שהיא סולדת ממני אחרי שסיפרתי לה שאני יהודיה משיחית ואני לא רוצה לצאת ליום גיבוש כי הולכים לבריכה ואחרך כך מסיבה בערב עם ריקודים וכאלה ואני לא רוצה. אז היא אמרה לי שאני צריכה לעשות מה שהיא אומרת לי ושהיציאה חובה. חובה סבתא שלי, וההורים שלי מסכימים לי לא ללכת.
ועוד היא מוסיפה שאני בחרתי בביצפר הזה ואני חייבת לנהוג לפי הכללים שלו, ואם לא אז אולי מוטב שאני יעבור לביצפר דתי.
ביצפר דתי לעזאזל, ברגע שדתיים ידעו שאני יהודיה משיחית יהיה לי גרוע יותר מאשר בביצפר הנוכחי, אולי אפילו יסלקו אותי. דתיים שונאים את המשיחיים. אומרים שאנחנו לא יהודים אמיתיים. לעזאזל איתם.
אז כן, תגובות טובות או לא יהו לי אחרכך אבל שיהיה. זה הבלוג שלי ומותר לי להגיד ולעשות מה שאני רוצה בו. נכון ?
אז כן, school sucks...
אבל היי, תמיד יהיה טוב יותר, בעזרת השם.
לילה טוב 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Karen Sar.
