וכ"כ הרבה דבים קראו שאני כבר לא יודעת ממה להתחיל...
להתחיל מזה שהציונים שלי השתפרו פלאות מאז הרבע הקודם ? או אולי מזה שהסיכוי שתיהיה לי אהבה השנה עומד על משפט אחד קטן ? או מעצם העובדה שאני באמת מצליחה לרדת במשקל בצורה ניכרת ? או מהמחשבה על התאבדות כל פעם שאני נכנסת לבצפר המיטונף שלי ואני רואה פרחות וערסים משתלטים על הדברים היחידים הטובים שנשארו בו ? ואם כבר מדברים על התאבדות, שבוע שעבר התאבד נער מכפר אדומים (מושב ליד העיר שלי) בגלל שהציקו לו בבצפר וקראו לו גמד ובעוד שמות גנאי (שאגב זה הבצפר שרציתי לעבור אליו בתחילת השנה - אורט תעופה וחלל) ושלא נדבר על מה שכתבו לו בקיר בפייסבוק. בנאדם מסכן ובאמת שאני מצטערת בשביל המשפחה שלו, אבל באמת, מה הבעיה של הנוער היום ?! אנשים, תתבגרו !!!
נו מה, אתה תרגיש גבר אם תצחק על הגובה או המראה או על המוצא או על הדת של תלמיד אחר ? איפה הרגשות של אנשים היום ? למה אנשים לא יכולים להתנהג כמו בני אדם ? איפה השכל ?
ואם כבר מדברים על שכל, ראבק אני רוצה לרצוח כ"כ הרבה פרחות שבמגמת אומנות שלי, באמת. אחת בוכה שהבלוק ציורים שלה הוא ממוחזר, אחרת בוכה שהיא לא יודעת איך לצייר קשקוש והאחרות אומרות שהן מציירות מהמם ואחרי שניה בוכות שהן כישלון גמור כשאני מסתכלת על הציורים שלהן ופשוט באלי להקיא מרוב שזה מכוער, לא שאני מציירת כזה מדהים אבל הריר של הבתדודה התינוקת שלי נראה יותר אומנותי מהציעורים שלהן...
וכן, כמו שהזכרתי מקודם, הציונים שלי ממש השתפרו, אפשר להבדיל המון :
רבע קודם -
תנ"ך - נכשל
מתמטיקה - נכשל
ספורט - גבולי
אומנות - מצויין
אנגלית - מצויין
מזרחנות - טוב
לשון - גבולי
היסטוריה - גבולי
ביולוגיה - גבולי
עד עכשיו מאז הרבע הקודם -
תנ"ך - טוב
מתמטיקה - טוב
ספורט - טוב מאוד
אומנות - יוצא מן הכלל (מעל 100)
אנגלית - רמת דובר - 7 יח"ל - יוצא מן הכלל (מעל 100)
מזרחונות - טוב
לשון - גבולי
היסטוריה טוב
ביולוגיה - טוב
באמת שלא ציפיתי שזה יהיה עד כדי כך טוב. אבל אני חייבת לקבל צויין בלשון ובהיסטוריה כי השנה ישלי בגרויות
אבל יהיה טוב, אני לומדת ואני מקשיבה יותר בשיעורים :]
ואם כבר, דיברתי על סיכוי לאהבה, אני יודעת שאני תמיד מצפה למעבר למה שניתן להשיג, השנה זה שונה (אוי אני אומרת אתזה כבר מכיתה ז' זה פשוט מדהים) אבל זה באמת שונה.
בחיים שלי אף לא בחור אחד שנדלקתי עליו אמר לי שאני יפה, ושאני נראית טוב ושכיף לו להיות איתי. בחיים.
בחיים שלי אף לא ידיד אחד שדיבר עם הבחור שנדלקתי עליו אמר לי שהוא דיבר איתו על זה והוא אמר שהוא כן אוהב אותי.
בחיים לא היה לי חבר שאני יוכל לסמוך עליו ולדעת שהוא אוהב אותי.
הבעיה היחידה היא ששנינו ביישנים מאוד, והתחלנו להתקרב יותר, ואנחנו ביחד בהפסקות ויוצאים עם עוד חברה, וזה פשוט מדהים.
אבל אני לא יכולה להגיד לו שאני אוהבת אותו. לא. הוא צריך להיות הראשון. והבונוס שאני לוקחת מזה זה שהוא לא ערס בכלל, כולם אומרים שהוא פריק ששמוע מטאל וזה, אבל לא איכפת לי, אומרים אתזה גם עלי (למרות שהוא באמת פריק, אני לא פריקית עד מיטב ידיעתי) והוא מנגן בגיטרה חשמלית, והוא אוהב חיות, וישלו שיער עם פוני כזה... אוי אני פשוט מאוהבת !!
כבר חודשים אני חופרת לחברות שלי עליו, והמשפט השכיח ביותר שלהן זה "אווווווו איזה חמודים אתם !!"
אפילו אתמול, כשסיפרתי להחבר הכי טוב שלו שהוא גם סוג של ידיד שלי שאני יכולה לסמוך עליו על כל הסיפור הזה הוא רק אמר כל הזמן שזה כ"כ חמוד ושלאח הגדול שלו (הכוונה לבחור ההוא) תיהיה חברה.. וזה כ"כ מעצבן ! כי כולם כבר לוקחים אתזה כמובן מעליו שאנחנו ניהיה ביחד, אבל זה אל הולך לקרות עד שהוא בעצמו יבוא אלי ויגיד לי אתזה בפרצוף..
וואו אני באמת עושה מכל זה סיפור גדול... אולי גדול מדי
ואני חייבת להודות שהשנה ישלי יותר סיכוי שיהיה לי חבר - אני יותר בטוחה בעצמי (בערך) ואני ירדתי 10 קילו אם לא יותר מאז שנה שעברה, זאת אומרת שזה ילך די טוב, למרות שזה לא ממש מעניין אותו המראה החיצוני הרי הוא כבר אמר לי שאני לא שמנה ושאני נראית בסדר גמור.
אוי די אני חייבת להפסיק עם זה.. אני עוד יהפוך להיות אובססיבית לגביו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Karen Sar.
