Did you heard that voice ? thats the voice of victory

נכון זה טיפשי וזה סתם, ואין לי באמת על מה בכלל לבכות, אבל זה משנה לי המון, וזה משפיע על איך אני יחשוב על הבנאדם הזה בעתיד. ולא לא החלטתי להיות פיתאום דרמתית, אלא להגיד את מה שבלב, גם אם זה סתם מטומטם.

הביצפר שלי מטומטם, האנשים שבו מטומטמים, הרוע שבאנשים פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש, ואני לא יכולה להיות עצמי מבלי שאחרים לא יקפצו עלי.

אז אני שונה, אני בעלת אופי שונה, אני רגילה לדברים שונים. ולדעתי אין בזה שום דבר רע. כי באמת, מה רע בלרצות להיות שונה מכולם, ולשים על כולם פס ?

אז זהו שפה זאת בעיה. ולא לא מפריע לי כלכך העובדה שאין לי הרבה עם מי להסתובב בהפסקות, אבל מספיק לי 1-2 כדי לא להתבודד. אז למה לכולם יש בעיה עם זה שאני שונה ? אני לא מאלה שתלבש כל יום חצאית מיני לביצפר עם שפתון אדום\ורוד בוהק, וחולצות קטנות ב-2 מידות ואני לא מתאפרת כמו איזה ציור מוגזם..

למה אני לא יכולה להיות עצמי ? זה כלכך משנה ? אני לא רוצה שינדו אותי בגלל מי שאני. אמרתי אתזה פעם ואני אגיד אתזה שוב :

אני מי שאני, מי שיאהב אותי יאהב אותי ומי שלא שיקפוץ לי, אני לא מתכננת להשתנות בשביל אף אחד.

וכן אני מאלה שעומדות לבכות על כל קללה שיגידו להן, כי אני כזאת. אני נעלבת, אני פחדנית, כמו שאומרים, חסרים לי ביצים.

כלכך התחשק לי היום לתקוע לו את הסכין בפרצוף, שילמד להיזהר ממני. אני אולי לא נובחת אבל בהחלט נושכת.

כלכך באלי עכשיו לשרוף את הביצפר הזה עם כמה אנשים מסוימים בו... כלכך באלי.

אז שוב, קפצו לי, זין.

(כלכך מאוהבת בספר...)