Did you heard that voice ? thats the voice of victory

כלכך הרבה על הראש שאני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל.

נראלי זה הולך להיות פוסט ארוך... נחיה.

אז טוב, נראלי שאני אתחיל משבוע שעבר ? כן, שבוע שעבר התחיל ככה בערך :

מישהי שלא דיברתי איתה מלא זמן כי היא יצורה צבועה ומעצבנת, התחילה לדבר איתי, והחליטה שאני החברה הכי טובה שלה. אוקיי סבבה, הייתי איתה כי לא היה לי כ"כ נעים לראות אותה לבד.

אבל זה הגיע למצב שאני רוצה לקבור את עצמי חיה, היא שומעת פופ ודאנס וכל אלה, שאני לא מסוגלת לשמוע. לפחות כבר לא.

גם נראלי היא ניהתה יותר מעצבנת מאי פעם. טוב שיהיה. גם היו לי 3 מבחנים ביום, 2 מתמטיקה ואחד לשון, על המתמ' התכוננתי יום שלם (טוב נו כולה 5 שעות ברצף..) ובכל מקרה התעצבנתי ודפקתי את הבכי של החיים שלי =_=

חברות שלי וידיד שלי באו כזה "קארן קארן מה קרה מה קרה" מה שקרה זה שהיה לי קשה להתרכז מכל הרעש שהיה לי וגם הכל ניהיה לי BLANK כשקיבלתי את הטופס.

אז באותו יום עבר בסבבה, אבל מה, היה לי גם שיעור פסנתר (הזכרתי כבר שאני לומדת פסנתר ?) וגם התרמות לירשים. לא היה לי כ"כ זמן אז ביקשתי מהמורה לא לעשות התרמות, ברוב נחמדותה (?) היא הרתשה לי והיה סבבה להיות בבית ולנוח.

ואז היה יום רביעי. אינלי מושג מה עשיתי יום רביעי, הכל נשכח לי.

יום חמישי היה לי נר-יה והיה כיף, אחר כך הכלנו לעיר עם כמה חברה עם הגיטרה של שילו (או של אבישי, לא זוכרת..) והתחלנו לנגן ולשיר והיה מצחיק.

ומאז אנחנו עושים כל יום חמישי הלל כזה עם הגיטרה, אני ורייצ'ל שרות ואנשים מביאים לנו כסף $_$..

שישי היה לי אומנות, וברוב נחמדותו (?) המורה החביב הזה הביא לי נק' זכות כמו איזה ילדים בכיתה ג' XD

והתחלנו נושא של אורגני-מכני > חצי טבע (חיה, חרק, בנאדם, כל מה שבורא עולם ברא) וחצי מכונה (אוטו, רובוט, כל מה שהאדם יצר).

אז אני מציירת אישה רובוטית, וכשאני יסיים עם זה אני יעלה אתזה לבלוג (למעוניינים..)

אחר כך יצאנו עם ההורים, אה ושכחתי, לאחותי היה יומולדת שבוע שעבר ביום שני, ולי יש ביום רביעי הזה (24.11).

אני כלכך מאושרת, סוף סוף תיהיה לי ת.ז, ובעוד 9 חודשים אני יוכל לנהוג ^^

ועכשיו אני יעבור למה שהיה לי אתמול :

אז קודם כל היה לי בוחן לכניסה לתכנית בצלאל. אתם בטח שואלים את עצמכם "מזה בצלאל ?"

הבכן, בצלאל זו תכנית אומנות באוניברסיטה העברית, ובה סדנאות ומחלקות לכל מיני נושאים באומנות, ושבכל סמסטר אפשר להחליף מחלקה\סדנה בלי שום בעיה.

מתחייבים ל3 שנים, ובכל שנה צריך לשלם 300 ש"ח על מנת לפצות את כל החומרים שיתנו לנו להשתמש בהם.

זה נמצא בבניין בתוך האוניבסיטה, כל מי שמתקבל לתכנית הוא בעצם סטודנט, ומקבל תעודת סטודנט. וגם, כל מי ששלחו את שמו (ביניהם שלי) הוא בגלל שמשרד החינוך המליץ עליו. יאי, משרד החינוך אוהב אותי .

אז הלכנו עם חברה שלי, אח שלה (שהוא חתיך הורס עם זקנון ועיניים כחולות, שיער חום שטני ובן 18 פ נ ו י ולא ערס ! הוא לא כמו כל בנאדם שראיתם. הוא מהסוג החמוד !) הסיע אותנו וליווה אותנו עד לאן שהיינו צריכות, איזה חמוד ! ואז גילינו שהקדמנו בשעתיים כי כשהיא אמרה בטלפון שצריך להגיע ב3 וחצי, היא התכוונה שנתחיל להגיע ב3 וחצי ועד שנמצא את המקום. אז חיכינו בקפיטריה שעה וקצת בערך, ואנחנו מדברות והיא כזה אומרת לי "קארן אולי תמצאי איזה סטודנט בן 18 חמוד" והמשכנו ככה עד שבאו עוד בנות מהכיתה שלי, יצאנו לעשן בחוץ חפיף, מכרו לנו סיגריות בלי תעודה והכל. היה כיף. ואז התחילו לבוא מלא בנות וניהיה עמוס וזאת קפיטריה די גדולה..

אחר כך העלו אותנו 2 קומות ברגל, צילמו אותנו לתעודת סטודנט וחילקו אותנו ל2 קבוצות.

היה נחמד, בעיקר דיברנו וסיפרנו למה בחרנו לבוא וכאלה.

אחיר כך היה לנו מבחן שלך שאלות, תמונות והשלמת צורות

ואז היה כיבוד. מאי כלכך התעוררה כששמעה על הכיבוד, אז היה מצחייק.

אני -איך לא- השתכרתי מ3 כוסות RC (יענו קולה) והתחלתי לדבר שטויות, גם ראיתי חתיכוס אחר שהוא אחד המורים בעיצוב חזותי, קוראים לו אסף, בן 22 עיניים כחולות מהממות, חסון ועם סריג ממש יפה עושה לי עיניים ופלרטט איתי.

אחר כך התכנסנו באולם והראו לנו מצגות לגבי כל בסדנאות שיש, ואז כשאסף "חתיכוס" עלה לבמא חברה אחרת שלי צועקת לו "אסף תעשה לקארן ילד ! וגם לי!" מאי ואני על הרצפה קרועות, מאי מתחילה עם הבנים מאחורה למרות שיש לה חבר..

אחר כך יכלנו ללכת, חיכינו כמה דק' קפואות ביותר בחוף, תארו לעצמכם רגע :

אתם עומדים על הר הצופים בתוף האוניברסיטה עם רוח וקור של איזה 15 מעלות, קר רצח, אתם לובשים כולה כובע צמר חמוד וחולצה ארוכה רגילה. אתם מחכים להורים של מאי עד שהם באים, ומרוב קור אתם מדמיינים לעצמכם דברים עזוים ביותר..

אז חזרנו הביתה, סיפרתי להורים רק מה שכדי להם לדעת ובאתי לחדר להתכונן למבחן שיש לי מחר במתמ'.

אני נכנסת לפייס, מתחיל לדבר איתי ידיד שלי ומבקש לדבר איתי בטלפון.

סבבה, אני בוטחת בו כי אני מכירה אותו שנה כבר.

אנחנו מדברים, הוא מחמיא לי ומצחיק אותי, ואומר לי שרק בגלל שאנחנו רחוקים אחד מהשני הוא לא יכול להציע לי חברות. והעובדה שהוא בן 18 ואני רק בת 16 לא מפריעה לו..

אז הוא שואל אם הוא יכול להציע לי ידידות XD אז אנחנו ידידם, והוא שואל מה ידידים עושים. עניתי לו והוא אמר שזה משעמם, ושאם ידידים מתנשקים.

אני עונה שלא, ידידים לא מתנשקים. והוא מבואס ואומר לי "הייתי רוצה לדעת איך זה להתנשק עם בחורה יפה וחמודה כמוך, בעצם, אני רוצה להתנשק איתך" אני כולי בשוק ומסמיקה באותו זמן, ואז אומר לי שאני מאוד חמודה, ואני אומרת "יאי" והוא כזה "די תפסיקי לדבר, את כ"כ חמודה !"

אז היינו ככה שעה, וברור שאני לא מאוהבת בו, הוא כולה ידיד שלי !

טוב, אז אחר כך הוא "הזמין אותי לדייט" ורוצה שאני יהיה איתו. עניתי לו שנראה כבר, והוא רוצה לדבר איתי שוב כל יום.

אחר כך דיברתי עם חברה שלי מאי, והיא כזה "אמרתי לך שתמצאי מישהו חמוד !" וככה דיברנו הרבה.

היום קמתי, מתה מעייפות, מתארגנת לביצפר, מגיעה, מגלה שיש לנו חלון שעה ראשונה. אוקיי סבבה. יצאנו לדשא עם חברים, ואז אומרים לנו שיש לנו שעתיים נוספות חלון, אני כולי רוצה לרצוח את עצמי, כי יכולתי לישון עוד שעתיים, אבל היה נחמד. גיל הביא את הגיטרה החשמלית שלו וניגנו, אני מציירת לעצמי וצוחקת ממה שהוא נהר עושים, ואז באה שיר, וניפחנו בלונים כי ליעל היה יומולדת, ואני הכרזתי שלי יש ביום רביעי, וגיל אומר כזה "אז בואי נעשה לך משהו".

מה אתם מציעים ? באולינג עם החברה ביום רביעי או באולינג עם המשפוחה וחברים אחרים ביום רביעי ? האמת שזה די ברור לכם, אבל לי "חברים" וה"משפוחה" עומדים על אותו מאזן. נראה כבר.

טוב, חברייס, תהנו מהשיר ומהיפיוף הזה :

ואוו כמה שהזמן עובר מהר. אני עדיין זוכרת את היום הראשון ללימודים, וכדי שתבינו - אני לא בנאדם שזוכר הרבה אם אפשר להגיד XD

טוב, אז נשארו לי 20 דק' כדי לצאת, אז בואו ניראה מה יצא מזה..

- - - - - - - - - - - - - - - - - -

אז כן, הזמנים עוברים מהר.

מעניין איך זה כשאתה פשוט עושה את שלך מבלי להסתכל על השעון ולא לדאוג שאתה מאחר או משהו כזה.

אולי ננסה אתזה מתישהו .... שבוע הבא יש יומולדת לאחותי, היא תיהיה בת 10, מה כדי לי לקנות לה ?

אה ולי יש יומולדת 16 בעוד שבועים, מה לעשות ?

טוב, לא שזה יהיה היומולדת הכי מושלם שאי פעם יהיה לי, כי חסרים לי כלכך הרבה אנשים, בעיקר אתן אנה, אלווירה וולריה, אני כלכך מתגעגעת אליכן, שהייתי נותנת הכל בשביל לעבור לקנדה ולהיות איתכן !

- - - - - - - - - - - - - - - -

התחלתי לחשוב לאחרונה מה אני מתכוונת לעשות עם עצמי בעתיד. נכון העתיד עוד רחוק, אבל כדאי שהוא יהיה מוכן, לפני שניתן לגורל לעשות שאת שלו ..

ראיתי מודעה בעיתון שמחפשים דיילות אחרי לימודים בנות 18 ומעלה שיעשו קורסים בEL AL במשך 3 חודשים וקצת, ואז כל אחת מקבלת כרטיסי טיסה חינם לה ולמשפחתה. אז חשבתי לעצמי, למה לא ? הרי כבר חשבתי להיות דיילת, כיוון שהרעיון של להיות מעצבת אופנה לא ממש ילך, וכציירת לא ממש ילך לי, אז למה לא דיילת ? אני אוהבת לטוס.. (למרות שטסי רק פעם אחת בחיים שלי וזה היה כשעליתי לארץ)

אבל אני עדיין נשארת עם ראש פתוח...

does anyone has an idea of what could I do ?

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -  - - - - - - - - - - - - - - - - - - 

אוקיי נשארו לי 6 דק', מה עוד אני יכולה להגיד?

אה כן, חייכו, החיים טובים, ואם תכייחו לעולם, הוא יחייך אליכם לטובה, אחרי הכל, מה אנחנו כבר עושים פה ? נושמים, טוחנים, יושנים, עובדים ?

אז בואו נוסיף הנאה, זה תמיד "משחרר"

חייכו, הכל לטובה :)