לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Did you heard that voice ? thats the voice of victory


There is more then one way to look at the world

Avatarכינוי:  Karen Sar.

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

J'avais aim&eacute;...



אח אחח איך אני מתגעגעת לימים האלה שפשוט לא היה לי איכפת משום דבר, לא רציתי לעשות את מה שאני חייבת, הייתי לי התחושה של הזמן עוד,

ופשוט נהנתי מחברת אנשים.

עכשיו אני נמצאת בדיכאון מתמיד.. אני אפילו לא יודעת אם זה דיכאון. אני פשוט מוצאת את עצמי בוכה מול המחשב סתם ככה, עם אף מלא נזלת עד המוח, השירים שאני שומעת הם בעיקר שירים שאומרים שאאלה החיים שלי, ואני אמורה לעשות איתם משהו, וגם אחרים מדברים על אהבה נכזבת, ואחרים על הפסד שלפעמים אי אפשר לתקן.. זה רק מוסיף ..

אינלי מושג לאן נאלמו כל השמחה והאושר שהיו לי, אני לא אוהבת להיות בדיכאון, אני לא אוכלת כלום, אינלי כוח לכלום למרות שלפעמים אני רק רוצה לצאת החוצה ולהיות לבד עם עצמי, בלילה.

אבל הרעיון הוא להיות עם אנשים ולשמוח.. ולאן כל זה נעלם לאזעזל ?!

נמאס לי, פשוט נמאס לי מזה. הייתי רוצה לצאת לכל מיני מקומות, הייתי רוצה לראות אנשים, להסתובב עם אנשים, הייתי רוצה להכיר חברים וידידים ולדעת שיש עם מי להיות כשלא בא להיות בבית..

אני לא רוצה לחכות עד ה-1 לספט', אני רוצה להתחיל כבר ביצפר, אני רוצה להיכנס לשם, ללכת לכיתה שיאמרו לי ולהציג את עצמי בגאווה רבה, ולא בביישנות, ולא בחוסר ביטחון, ואני רוצה שאנשים יתיעננו בי ואני רוצה שישימו לב אלי, אבל למה אני לא יכולה לממש אתזה ברגעים אלו ?

משהו עוצר אותי ואין לי פאקינג מושג מזה.

אוך אני רוצה לדפוק למישהו מחבת גדולה על הראש..

- - - - - - - - - - - - - - -   - - - - - - - - - - - - - - -

טוב, לא יודעת אם סיפרתי בפוסט הקודם אבל שיהיה..

חודש שעבר נולדה לי אחיינית, קוראים לה קיארה..

שבוע שעבר הגשתי הצעת רישום לאחד התיכון פה בעיר. היום התקשרו אלי ורוצים להיפגש איתי ועם אמא שלי כדי לדון על כל הדברים האלה..

אוקיי אני פשוט לא יכולה להמשיך, אינלי כוח...

לאן נעלם האושר ? לאן נעלמה האופטימיות ?

 

נכתב על ידי Karen Sar. , 20/8/2010 13:25  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מזל טוב ענת !!!


ישנם אנשים מאוד מיוחדים,
למען כל אחד את הנשמה הם נותנים.
תמיד מחייכים גם כשעצוב,
יודעים להסתכל על מה שבאמת חשוב.
אם את מכירה אדם כזה, יש לך מזל,
כי סוג האנשים האלו כמעט כבר אזל.
אני מכירה מישהי בדיוק כזאת,
אחת מיוחדת עם הרבה איכויות,
אם עוד לא ניחשת – זו את כמובן,
ואני שמחה שאת איתי בכל מובן.
היום את חוגגת את יום הולדתך,
ואני מאחלת שיתגשמו כל משאלות ליבך,
שאושר ובריאות יקיפו אותך בחום
ושתכבשי כל יעד וכל חלום!


זה לא סתם עוד יומולדת, זה היומולדת שלך, את בת 15 והופ, עוד שנה עברה.

עברו עלייך שבועות לא קלים, כמובן - מעבר זה לא פשוט.

ולא סתם מעבר - אלא מעבר לארץ אחרת, ארץ שאת לא מכירה אלא ששמעת וראית תמונות (אם בכלל).

אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם,

וכמובן, כמו כל ברכת יומולדת -

אני מאחלת לך בעיקר אושר, עושר, בריאות ויושר.

עוד מישהי כמוך עוד לא אמצא, כי חברות לא מחליפים.

אולי לא התחבבנו במיוחד בשלוש השנים האחרונות, אבל היית לי לחברה ושם היית בשבילי כל פעם מחדש.

כמובן שזה לא רגיל שבנאדם אוהב אדם אחר שלא אוהב אותו,

ואני יודעת שלא אהבת אותי גם לא השנה, אבל רציתי שתדעי שכל הפעמים שאמרתי לך

שאני אוהבת אותך, היו כנות ותמיד יהו.

שה' יברך אותך, ותהני ביום המיוחד הזה שלך, כי הוא כולו רק בשבילך.

מאחלת, אוהבת ומתגעגעת -

קארן.

 

נכתב על ידי Karen Sar. , 8/8/2010 11:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



I Would know if you wanted me to go


תאמינו לי אם אגיד לכם שנמאס לי מהשיער שלי עד כדי כך שלקחתי מספרים ופשוט עשיתי לעצמי משהו בשיער ?

לא ? חבל.. כי דווקא עשיתי אתזה.

ויצא לי מגניב, לא פעם ראשונה אבל כן פעם ראשונה שהשארתי בפח שלי בוחטה שיער XD

הוא פשוט היה ארוך וחסר כל צורה אז יאללה - מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לי, אה ? ()

גם התחלנו דיאטה משפחתית חדשה, קוראים לה "dieta quema gracas" (או בתרגום פשוט לעברית - "דיאטה שורפת שומן").

וכל יום אוכלים משהו אחר, זה בלי סוכר, בלי פחמימות, בלי מתוקים חוץ מפירות וכמובן בריא בהחלט ומבטיח ירידה של 6-8 קל' בשבוע (בדוק!)

אמא שלי עשתה אותה אחרי שילדה את אחותי בארגנטינה והצליחה לרדת 10 קילו, ודודה שלי עושה אותה עכשיו והיא ירדה כבר 12 קילו (בשבועיים לא רצופים). עושים שבוע כן שבוע לא כי זה בלי סוכר וזה נורא מחליש בימים הראשונים, וצריך לאכול פחמימות באיזשהו שלב, אז עושים הפסקה שבוע רק לפחמימות ירקות ובשר.

האמת זה עוזר מאוד, וזה גם כולל הליכות\ריצות.

אז כן, הולך לי טוב .

סיפרתי כבר שדודה שלי ילדה כבר ? היא ילדה ביום שבת לפני שבועיים, ב24 ליולי.

תינוקת כלכך חמודה שאין להאמין פשוט כמשמהו.

קוראים לה קיארה (סוג של קרינה וכארלוס - דודים שלי). והם יבואו לבקר עם סבתא שלי בעוד כמה שבועות..

גם החברים של ההורים שלי <המקסיקנים> אמורים לקבל עוד ילד באחד הימים האלה. תינוק בן כמה ימים שהוריו לא רוצים אותו (מיטונפים !!)

אז המשפחה האומנת הזאת מקבלת אותם. זה הילד השלישי בהשגחתם. הילד הראשון שהם קיבלו כבר קיבל את שם המשפחה שלהם (לא ניתן לקבל את שם המשפחה פה ליתר פרטיות ושמירות זכויות הסודיות והשם הטוב..) אז הוא נישאר אצלם לתמיד ^^.

התינוקת שהם קיבלו לפני פחות משנה תישאר אולי עוד שנה אלא אם כן ההורים שלי (או אמא שלה) יחליטו לעשות משהו עם עצמם ולהפסיק להסתמם..

והשלישי לא ידוע עליו כלום, אפילו לא גזע, מין, בעיות רפואיות אם יש וכד'.

היום הלכתי עם אמא שלי לסופר פארם כדי להשיג כמה דברים יסודים שצרים בכל בית ובו 2 נשים XD.

כשהגענו זה היה פשוט בית משוגעים - כמובן - זה יום לייף סטייל מבצעים.

אז זה היה פשוט מלחמה רק כדי להגיע לכל מקום. אנשים דוחפים, נדחפים, דורכים עליך, לוקחים את מה שאתה מתכוון לקחת וכד'.

בסוף כולם יצאו עם שקיות ועגלות מלאות בדברים לתינוקות, חומרי סיכה ושטיפה לכביסה ודברי טיפוח ויופי.

לפחות הצלחתי להשיג לעצמי בושם חדש AMOR AMOR, מסקרה לעיניים ואיפרון שחור כי שלי כבר בגודל 3-4 ס"מ.

וביום מן הימים אולי נלך לקנות לי נעליים כי אני חסרת נעליים.

גם מצאתי המון חולצות בארון הקטן שלי, איך הן הצליחו להידחס לשם אין לי בכלל מושג.

אז עניין החולצות פטור - לעט עתה.

ועניין האורגן... זה פשוט מבאס שבא לבכות.

המקסיכנים הסכימו להלוות לי את שלהם כדי ששהורים שלי לא יבזבזו כסף במקרה כזה שהם יקנו לי ואחרי חודשיים -שלושה אני אפסיק עם זה.

ומה קרה ? קודם כל זה אורגן ענתיקה - זה מתקופת משה רבינו אני בטוחה. ואין לו רמקולים - אז חשבתי אולי אפשר לחבר לזה את אוזניות הסטראו שלי - אבל מה מתגלה ? זה חיבור לאוזניות אחרות בכלל.

אז האורגן (אם בכלל אפשר לקרוא לזה ככה) שוכב לי ליד הארון המאוד מאוד קטן שלי ומחכה שאני אחזיר אותו לבעלים המקוריים שלו (שאני באמת לא בטוחה אם הם עדיין חיים. נראה לי שהמקסיכנים הם דור הבעלים ה-13 של האורגן המסכן..)

נו טוב, לפחות יש סודוקו לעשות בזמנים קשים אלה.

אז בחיבוק גדול, תמונה ושיר -

 

(בואו נשים בצד את העובדה שאני מכוערת כמו היפופוטם.. ונתרכז בשיער XD)

נכתב על ידי Karen Sar. , 3/8/2010 16:10  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,541
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKaren Sar. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Karen Sar. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)