לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Did you heard that voice ? thats the voice of victory


There is more then one way to look at the world

Avatarכינוי:  Karen Sar.

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2010

The life is like a circus - when you hear about it you thing its fun, but it's totally diferent




אכן כן, כמו שבכותרת החיים הם בהחלט כמו קרקס.

אתה שומע עליו דברים נפלאים, כמה שזה כיף, כמה שזה טוב, כמה זה מעניין, אבל ברגע שאתה באמת נכנס לזה אתה רואה דברים אולי נחמדים אבל בתוך כל זה אתה מגלה שהחיות שמרקדות, עברו עינויים בשביל לתת לך הנאה זו.

האנשים שמצחיקים אותך בוכים כל ערב על כמה שרע להם.

וברצינות, לא קרה לכם ככה ? לא יצא לכם לבכות בלילה על כמה שרע לכם, שאין לכם חברים, שאין לכם מה לעשות, אין לכם איך לצאת מהבלאגן שנכנסתם אליו כגון - הריון, חברים מסוכנים, התמכרות לסמים, עישון וכד'..

באמת חבל לי אם זה קרה לכמה וכמה מכם, ואני באמת מקווה שזה לא יקרה לאף אחד אחר.

אני אישית נגד הרבה דברים. אבל דברים רעים, כמו הפלות, סמים, עישון (כמה שזה מצחיק, אני בעצמי הייתי בזה..), השפלה, עינוי, כאב, בכי, לחתוך את עצמך וכאלה. אם היינו חכמים היינו יודעים איך ומה לעשות עם עצמנו ועם המעשים שלנו, אה וגם עם המילים המיותרות שלנו.

תזכרו תמיד -

מילים הורגות.

אז איך אני מרגישה ? בכללי.

אז ככה, אני לא מרוצה מהביצפר שלי, המחנכת שלי כבר שונאת אותי ואני מרגישה שהיא סולדת ממני אחרי שסיפרתי לה שאני יהודיה משיחית ואני לא רוצה לצאת ליום גיבוש כי הולכים לבריכה ואחרך כך מסיבה בערב עם ריקודים וכאלה ואני לא רוצה. אז היא אמרה לי שאני צריכה לעשות מה שהיא אומרת לי ושהיציאה חובה. חובה סבתא שלי, וההורים שלי מסכימים לי לא ללכת.

ועוד היא מוסיפה שאני בחרתי בביצפר הזה ואני חייבת לנהוג לפי הכללים שלו, ואם לא אז אולי מוטב שאני יעבור לביצפר דתי.

ביצפר דתי לעזאזל, ברגע שדתיים ידעו שאני יהודיה משיחית יהיה לי גרוע יותר מאשר בביצפר הנוכחי, אולי אפילו יסלקו אותי. דתיים שונאים את המשיחיים. אומרים שאנחנו לא יהודים אמיתיים. לעזאזל איתם.

אז כן, תגובות טובות או לא יהו לי אחרכך אבל שיהיה. זה הבלוג שלי ומותר לי להגיד ולעשות מה שאני רוצה בו. נכון ?

אז כן, school sucks...

אבל היי, תמיד יהיה טוב יותר, בעזרת השם.

לילה טוב

נכתב על ידי Karen Sar. , 27/9/2010 22:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



You said - Let it go





טודיי.. ואט האפנד טודיי ?

טוב, אז היום היה לנו שיעור ספורט.. היה נחמד מאוד האמת. ואפילו נראיתי טוב בטייץ XD

וגם איחרתי לביצפר. כל הכבוד לי, הצלחתי לאחר לשיעור בפחות משבוע מתחילת הלימודים. אני כבר רואה את התעודה שלי :

מתמטיקה 3 יח"ל - 60

לשון\הבעה - 90

אנגלית 5 יח"ל - 100

אומנות - 100

ערבית - 30

ביולוגיה - 70

היסטוריה - 70

תנ"ך - לא ידוע

זה"ב (כן כן תתפלאו לומדים זהירות בדרכים גם בי'..) - 80

אזרחות - 60

וזאת פחות או יותר התעודה שלי. וכך גם תיראה התעודת בגרות שלי

ולמה איחרתי ואיך זה בכלל אפשרי כשהביצפר פה 10 דק' באוטו מהבית ? פשוט מאוד.

קמים 47 דק' אחרי שהשעון מעורר בפלאפון מצלצל אבל את עייפה מאוד בשביל לקום למרות שהלכת לישון מוקדם לילה לפני. את מתארגנת מהר מהר ועושה קוקו כי ארחת מורידים לך 10 נק' בספורט. ואז את יורדת לתחנה מתחת לבית מבלי שהספקת לאכול משהו, מגיע אוטובוס ואת מחפשת את הכרטיסיה. אוי ויי מה קרה ? נזכרת שהוצאת אותה יום לפני מהכיס של המכנסיים האחרים ושמת אותה בארנק.

יאללה חוזרים הביתה ולוקחים את הכרטיסיה ואת בודקת מתי אוטובוס הבא. נפלא, האוטובו הבא הוא 12 דק' לפני צלצול ולוקח לאוטובוס 25 דק' פחות או יותר להגיע לתחנה של הביצפר

את מגיעה 10 ד' באיחור והמחנכת שלך (שהיא גם במקרה רכזת שכבת י'..) רואה אותך ועוד ילד מהכיתה שאיחר ואומרת לכם לא לאחר אחרת זה 10 נק' פחות בציון ונרשם לא הגיע לשיעור + שלא יתנו לך להיכנס לכיתה, ואת צריכה להשלים מלא חומר שכתבו במחברת באותו שיעור.

כבר ציינתי כמה אני לא אוהבת את הביצפר הזה ? עם לא אתם יודעים זאת עכשיו, ואם כבר הזכרתי זאת, אז אני רק רוצה לציין משהו נוסף..

למה לעזאזל צריך להוריד 10 נק' מהציון רק על איחור ?! סבבה אולי בפעם הראשונה לא אבל בפעמים האחרות כן ! ארררר זה כלכך מעצבן.

אז מה עשיתי בשעה הזאת שאיחרתי ולא נתנו לי להיכנס לשיעור ? ישבתי בלובי של שכבת י', מציירת ומגלה שהסוללה באמ-פי נגמרה כי נרדמתי עם האם-פי דלוק.. אחח אחח החוכמה זה משהו..

טוב גם משהו (מישהו) התחיל ממש להלחיץ אותי לאחרונה

יש איזה ילד בכיתה שלי, קוראים לו נהר. נחמד והכל, אבל זה מלחיץ שהוא מסתכל עליי, מחייך ומדבר איתי מדי פעם. מחמיאה לי והכל נכון אבל יש גבול לכמה שאפשר להסתכל. אני לא יכולה לשבת טוב בשיעור כי אני מרגישה שמסתכלים עלי. ואז החיוכים האלה כשאני מדברת אליו..

מה הבעיה שלו ?! אני מצחיקה ? לא נראה לי.. אני נראית כמו קוף ? טוב כן סביר להניח אבל לא ברמה כזאת שיסתכלו עלי כל הזמן..

ואחרים בכיתה גם שואלים אותי כל הזמן "תל אביב מה ? נחמד.." "יודעת לרקוד טקטוניק ?" "היית בTLV?" "אז מה קורה תל אביב ?"

אני לא תל אביב לאזעזל !

זה שאני באה מהאזור שם, וזה שזאת עיר קטנה ודרומית כזאת לא אומר שצריך להתלהב ממישהו שהוא מארגנטינה ומתל אביב.

אנשים, תרדו ממני

ושכחתי גם ליין שאתמול נרשמתי לבית הספר לאומניות ומוזיקה המשיחי היחידי בארץ, שנמצא בירושלים.

נרשמתי לחוג פסנתר, ויש לי מורה ממש טוב.

וגם אני אחראית על הקישוט והאירגון של הדברים בכנס שכבתי שיהיה לנו ביום ראשון שבוע הבא. כיף לי ^^

בקיצור ניהיה די נחמד בביצפר..

אני מדברת עם בנים ובנות.. והאמת לא כלכך גרוע. גם הכרתי מישהי ממש חמודה, קוראים לה אורטל.. אומנם היא קצת פריקית אבל היא ממש חמודה וממש יפה. פשוט מהממת.

ואנחנו משחקות יחד בהצגונת קטנטנה שנעשה בכנס שכבתי. יאיי

טוב זהו בערך.. אה רגע הזכרתי שהתנשקתי ויש לי חבר ?

סתם... נראה לכם ?! הלוואי.. XD

החיים טובים.....................................בסופו של דבר

peace guys

נכתב על ידי Karen Sar. , 7/9/2010 16:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Beloved




המצב רוח חזר לי !!

טוב.. תיאורטית אפשר להגיד שאני מאושרת עד אין קץ, אבל אז הכל ירד לתוהו ובוהו של הרגשות הלא מובנים שלי ברגע שראיתי את הכיתה שלי.

אני שונאת אותה כלכך, אני שונאת את הבית ספר שלי, אני שונאת את כל הפרחות והערסים שבו, אני שונאת את השפתונים הורודים הבוהקים שלהן, את המכנסונים המאוד מאוד קצרים שלהן, אבל זה מה יש, לבינתיים.

השנה רק התחילה ואולי נמצא אנשים נחמדים להסתובב איתם.. על מי לעזאזל אני עובדת ?! כל הביצפר שלי הוא פרחות ערסים ו וונאבי פריקס !

אני רוצה לבכות, אתמול כמעט בכיתי כשהתהלכתי במסדרונות בית הספר בחיפוש אחר הכיתה המפגרת שלי.

- - - - - - - - - - - - - - - -

טוב היום כבר יום שישי, הלכתי לאומנות, שעתיים, עשיתי את מה שביקשו, והאמת יצא לי טוב בהשוואה לאחרים. לפי מה שהבנתי אני היחידה עם "ניסיון".

כולם באו כי הם אוהבים לצייר ולאו דווקא יודעים לצייר. אבל אני לא שופטת.

ואולי זה נשמע די מוזר אבל זה לא ממש היה נחמד לי שכולם החמיאו לי על הציורים שלי..בהצלחה ביקשו מאיתנו לצייר את הנעל שלנו, להחזיק אותה ביד ואז לעבור על מה שאנחנו רואים (יענו הצד שרואים) ואז עם העניים ולאחר מכן לצייר בזמן שרואים. לא מוחקים מה שלדעתנו יוצא רע, רק את מה שלא צריך להיות.

יצא נחמד, ההורים שלי ממש אהבו את הציורים שלי, אמרו לי לשמור אותם כי אני יצטרך לראות את ההתקדמות שלי בעתיד.

המורה אמר לי שאני מאוד כישרונית, ההורים אומרים לי אתזה כל הזמן, כמה בנות אמרו לי שנאי מציירת ממש טוב ויש לי כישרון.

אולי.. סבבה.. תודה.

רק תפסיקו להחמיא לי ! אני לא רוצה לשמוע מחמאות, כי אני לא כלכך טובה בלתת אותן. לפעמים זה אפילו מעצבן אותי, אבל זה רק עוד שיגעון שלי.

אתמול יצאתי לירושלים, הסתובבנו בעיר עם עוד מישהי שאני מכירה ממזמן שגרה פה בעיר, ובהמשך הערב בילינו עם שאר נר-יה (אם תשאלו אני לא בטוחה שאני יענה לכם.. ולא זה לא קבוצת תמיכה או משהו בסגנון).

טוב, בקשר לביצפר.. אין הרבה מה לספר. אני עדיין מסתובבת עם אותה אחת שאין לי ממש על מה לדבר איתה, וברגעים אלה אני ממש מתגעגעת וזקוקה לחברה שלי. ענת !! תעזרי לי אני חייבת אותך.. רציתי ממש לבכות כשראיתי את כל הבנות האלה עם כל החברות שלהן ואני נשארתי פה לבד בלעדייך.. ואז ראיתי מישהי ממש דומה לך מאחורה ובאתי לרוץ לחבק אותך, וזאת לא היית את.. ולא לא חיבקתי אותה XD

טוב, תהנו מהשיר הממש יפה הזה. חולה על הלהקה הזאת !

נכתב על ידי Karen Sar. , 3/9/2010 11:18  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,541
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKaren Sar. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Karen Sar. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)