lose yourself

לרגע אתה למטה ,לרגע אתה למעלה... אתה לא יכול להבין מה קורה...
אבל אז... מה זה כבר שווה ? אם זה מאוחר מדי ?

תמיד ידעתי שאני מיוחדת,

לא כמו כולם..יש בי אור אחר..

אור שיכול לסנוור ואור שיכול להרוג,

אני יודעת שהעולם לא סובב סביבי ,

ממש ממש לא.

אבל יש לי השפעה עליו, השפעה מאד גדולה..

את התחושה והמחשבה הזאת שאתה למעלה על הגל ,אין להשוות.

התחושה שאתה מדוכדך , למטה , נוראית.

התחושה שתאבד אדם -משפיעה עליך,

ואתה מגיע למצב של שתיקה..

הקשר שבגרון , שמונע מהמילם לצאת ,

ומהדמעות לרדת - נוראי..

מין מחנק שמונע ממך לשיר , או לחייך .

מחנק שרוצה להרוג אותך .

לשים הכל לעזאזאל ופשוט לחיות עם האגו שלך ,

ולזרוק הכל..הייתי עושה את זה,

וזה לא פעם ראשונה שנייה או שלישית שזה קורה.

אנשים יגדירו את זה כדיכאון קליני עמוק ,

שידרוש תרופות וטיפולים -כבר הייתי בסיפור הזה .

זה מה שנקראא בגדול -בולשיט :P

הם אוהבים להגדיר ,זה עושה להם טוב ..

הם מרגישים חשובים פתאום ,

זה עושה להם טוב - שיהיה להםבכיף..

הם אוהבים לומר , ולדבר ולחרטט ,

ולפגוע ולהכאיב - זה גורם להרגיש כאילו הם שינו משו.

בד'"כ זה בהחלט עובד.

מה הטעם בכל זה?

שאנחנו צריכים להתמודד עם זה,

כי מאחורי הזה יש טוב -

אומנם עמוק בפנים ומעט מאד ,

אבל עדיין - יש שם את הטוב הזה,

וצריך לשמור עליו

ולזכור אותו..

2012 לא רחוקה מכאן , ובקצב הזה -

אני מתחילה לחשוב שאולי באמת...

אולי כולנו נתפוגג ... ?

ואולי לא .

זה לא משנה..