כינוי:
בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 1/2007
סיפור בהמשכים
חלק ראשון.
איך אפשר לאהוב מישהו בלי שהוא יכיר אותך, בלי שאתה מכיר אותו. פשוט לאהוב?
את זה גם אני מנסה להבין, אבל זה מה שקרה לי השנה.
אני אציג את עצמי. שמי הוא שיר. תלמידת כתה ט' ממוצעת, ביישנית, עצלנית ולא פופולארית במיוחד.
השנה, נדלקתי על ילד משכבת י' , אבל זו לא הייתה סתם הידלקות וגם לא הייתי מאוהבת בו
אבל מה שאני יודעת בוודאות שאהבתי אותו מאוד. קראו לו ליאור שגיב, הוא היה בלונדיני
שזוף , שרירי - כל כך יפה. על אופיו אין לי מה לומר כי אני לא מכירה אותו בכלל, במשך כל חיי
אני לא חושבת שאמרתי לו מילה. אולי "זוז" או "סליחה אפשר לעבור?"
כל פעם שראיתי אותו בבית הספר ליבי דפק, הרגשתי בחום בגוף, לא הצלחתי לדבר וכל כך
אבל כל כך רציתי שהוא יהיה שלי, שאוכל לחבק אותו.
אבל יש לי בעיה עם בנים - אני יותר מדי ביישנית. ברחוב כשאנשים מנסים להתחיל איתי אני ישר
מרכינה ראשי ומתעלמת, אפילו שאחר כך אני מתחרטת שעשיתי את זה וחושבת מה היה קורה אם.
זה תמיד קורה.
צהריי יום רביעי
הטלפון צלצל, זו הייתה שני.
שני - היא אחת מחברותיי הטובות , יש לה לב ונשמה אפילו אם היא מדברת קצת כמו פקאצה .
"הלו"
"שיר, נחשי את מי ראיתי עכשיו?"
"את נינט?! נו לא יודעת . את מי ראית?"
"נו נחשי."
"מאפין גדול ועצבני?"
"לא! את ליאור שגיב. לוקח את אחותו מהמועדונית בבית הספר היסודי שלנו - רקפות."
"באמת? יואו הוא כל כך חתיך אני מתה עליו"
"אני צריכה לנתק ביי צ'יקיטה."
את האמת שהייתי ממש שמחה, מפני שכשאני יורדת עם הכלבה שלי אני אוכל לראות אותו שם - ברקפות. החלטתי ללכת לשם מחר .
יום חמישי ,07:35 בבוקר.
אוי לא, אוי לא.
למה לא התעוררתי? למה לא העירו אותי? למה השעון המעורר לא צלצל?
יש לי בית ספר ואני צריכה להיות מוכנה עוד רבע שעה.
התארגנתי מהר, בחיים לא ראיתי אדם לובש מכנסיים בכזו מהירות. טוב נו, בחיים לא ראיתי אדם
לובש מכנסיים נקודה.
הצלחתי להגיע לפני שיערה באה לאסוף אותי.
יערה - חברה כל כך טובה שלי, אפשר לספר לה הכל ותמיד כיף לדבר איתה. היא אחת הילדות
שלא מתביישת מבחורים ויכולה לפתח איתם שיחה מעניינת.
*נכנסתי למכונית*
"היי"
"בוקר טוב"
הנסיעה הייתה שקטה. כשהגענו לכיתה ראיתי שלנעה הורידו את הגשר וכל כך קינאתי בה
כי לי עדיין יש.
נעה - אני אוהבת אותה המון. היא מצחיקה כל כך , היא נוטה לריב הרבה.
"תחייכי"
"יצא לי מכוער"
"נו תחייכי"
*מחייכת*
"נעה, יצא לך כל כך יפה! איזה כיף לך שהורידו לך את הגשר! את צריכה כל כך לשמוח."
היה צלצול, נכנסנו לשיעור צרפתית. אפשר לומר שימי חמישי זה הימים השנואים עליי במערכת:
צרפתית, אנגלית,צרפתית,אנגלית, לשון, מתמטיקה.
כמעט נרדמתי.
חשבתי על זה שהיום בערב יש לנו ערב מגמות.
ערב מגמות זה ערב ובו כל תלמיד משכבת ט' יצטרך לבחור מגמה לשנה הבאה, לפיה מחלקים כיתות לומדים כמה שעות את זה. כל כך אין לי כוח לערב הזה. אני שונאת בית ספר כל כך. כל מה שחשבתי הוא שלא מספיק שאני באה לשש שעות בבוקר אני צריכה לבוא גם ארבע שעות בערב?!
יום חמישי , 14:03 בצהריים.
יערה צלצלה.
"שיר, רוצה לרדת למטה עם מוקה ופיבי?"
מוקה היא הכלבה שלי, ופיבי הכלבה של יערה.
"בטח, בואי לרקפות - ליאור שגיב יהיה שם"
"אוח, את עם הליאור שגיב שלך. טוב סבבה נלך לארזים בשלוש ורבע תהיי שם"
בשלוש ורבע הלכנו לשם...
__
TO BE CONTINUE
| |
פוסתמונות ברזילאי
ביום חמישי הלכתי לפאפגאיו (מסעדת בשרים)
היה כזה כיף , וביום שישי לא הלכתי לבצפר!!!!!!!!! :)
אכלתי כל כך הרבה בשר השבוע , בחיים שלי לא אכלתי כל כך הרבה בשר
היה שם ערב ברזילאי והגיעו לשם כאלה רקדנים של קפוארה
חיחיח עכשיו שמתי לב שרואים לו את התחתוני טנגה P:
הנה סרטון מה זה יפה שצילמתי, איך הם עושים את זה בלי להתאמץ בכלל?!
תלחצו פה ותלחצו open אלא אם כן אתם רוצים לשמור אז תלחצו save
בימים אלה אני עובדת על סיפור, כבר רשמתי 13 עמודים בWORD ו18 על דפי טיוטה
9 פרקים בערך. אני מקווה שלמישהו יהיה כח לקרוא כי הוא ממש יפה לדעתי P:
תגיבו
שיר.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
