In the Wind Of Change

הקורס גרם לי להבין כמה אנשים דומים אחד לשני, ואף פעם לא שוכחים אחד את השני.

האהבה שיש לי לחבר'ה האלה גם אם אראה אותם רק עוד שנה וגם אם לא.. אז כנראה שלעולם לא באמת נתראה שוב- אני יודע שהם כמו אבן דרך בחיי.

אותם אנשים שבאים והולכים, ונכנסים ללב ונשארים שם למרות הכל... זה עושה את שלו.

אומנם אני לא כותב כאן כמעט כבר כי אין לי את הצורך לפרוק כמו פעם, אבל אני חוזר ... מילה פה מילה שם אבל אני פה. באיזשהו מקום אני אומר לעצמי שכנראה לעולם לא אתנתק מהידיים שרצות על המקלדת והעיניים שמסתכלות על המסך במבט עמום