In the Wind Of Change

מחכה, בסבלנות...

ממתין שהזמן יעבור. 

מתעורר בבוקר, מחכה למחר. מגיע הלילה ומחכה לבוקר.

כל יום, כל היום. מחכה.

מחכה שהזמן הנכון יגיע. מחכה שהרגע המתאים יביא את העתיד.

חי מיום ליום, חי מרגע לרגע. ללא מעש.

מעמיס על עצמי עבודה רק כדי לשרוד, מתיש את עצמי כדי לישון.

סופי שבוע זה הזמן הקשה ביותר... הבודד ביותר.

רואה את כולם ולא רואה את עצמי, מחפש את האידיאל בשבילי.

שלמות זו מילה אישית אני אומר... לא משנה מה תגידו.

ממזמן לא פגשתי שלמות. ואם פגשתי היא לא שלי.

אני מתגעגע ולא רוצה לחזור. מתגעגע ורוצה לקבל מחדש.

אני רוצה את העתיד שמגיע לי כל כך. אבל אני לא מרגיש שזה הזמן.

אז אני יושב. ומחכה. ושוכב, ומחכה. והולך, ומחכה.

ממתין שיגיע מחר, ממתין שהבוקר יעלה.

אלך לעבוד, אחזור מאוחר ואלך לישון. וככה מחר יגיע. וככה גם יום למחרת יגיע.

עד שהזמן הנכון יבוא.

עד שהרגע... יהיה מתאים.

עד שהיא תבוא. איפה שהיא לא תהיה.