למה לעזאזל האנשים האלה משפיעים עליי כל כך?
אני אמור להיות מאושר.. זין על זה- אני מאושר.
אבל אני באמת לא מבין למה האנשים שאיתם אני משרת משפיעים עליי כל כך. כל שינוי קטן מזיז לי, מפריע לי ומלחיץ אותי. מה לעזאזל נכנס בי בחצי שנה האחרונה? כאילו האדמה מתחת לרגליים שלי רועדת בלי הפסקה ואני לא מבין למה.
זה הפסיק כבר להרגיז אותי או להפריע לי וכרגע זה פשוט.. מייאש אותי. כאילו כבר המוטיבציה הענקית שהייתה לי לכל אורך השירות ולפניו ירדה.
הלוואי והייתי יודע מתי זה יגמר, או מה אני יכול לעשות כדי לגמור עם ההרגשה הזו. כי אני יודע מכל הלב שניסיתי הכל.
יעבור בסוף.
חייב לחזור לכושר, גידלתי כרס קטנה שממש לא עושה לי טוב ומורידה לי הרבה מהביטחון. אבל אין לי את המוטיבציה-שוב- כדי לעשות את זה.
לא לכושר, ולא לצאת ולא לא יודע מה. אני מקווה שגם זה יעבור... מרגיש לי כאילו אני לכוד בשגרה מפגרת שזזה ימינה ושמאלה בלי הפסקה. סוג של נמאס לי מהטמטום הכללי של החבר'ה האלה, ומהלחץ שלי שאני לא מצליח לשחרר ממנו.
יותר נכון.. אני חושב שאני משחרר ממנו עד שמשהו קורה.
הרי בסטלה עברתי תקופה מספיק קשה, כלום לעומת עכשיו. אבל גם עכשיו אני כבר מרגיש שזה לא הבית שלי.. הבסיס הרגיש לי יותר מהבית אפילו אבל עכשיו אני מרגיש כאילו אני כבר לא מספק את הסחורה.
אולי אני צריך להפתיע איכשהו. יש לי לילה ביום רביעי אולי אני אזום איזה משהו. אכין תוכנית כלשהי או אתרום...
הרי הגיעו החדשות, והן באמת טובות. ואני גם טוב. קוראים לי ר"צ שם... אבל למה אני לא מרגיש ככה? מה אני צריך לעשות כדי כן להרגיש ככה? נמאס לי להיות תחת הזכוכית מגדלת של עצמי, ושל הר"צ האמיתי שלי. שהיה נוהג להיות חבר טוב בזמנו... הלוואי והיה אפשר לחזור לזה.
אך מה אני יכול עוד להגיד- הדאגות האלה חוזרות ונשנות כבר תקופה. אין לי מה לעשות עם זה חוץ מלזרום עם זה ולחכות שהתקופה תיגמר. המחשבות על הקצונה חוזרות ועל הקבע מתחזקות. אני כבר בשלב בשירות שלי שאני יכול להתחיל להחליט מה מהם אני רוצה ואיפה...
אני אדם טוב.. למה אנשים לא רואים את זה? למה אנשים מחפשים את הרע באחרים אני בחיים לא אבין.. ולמה לעזאזל אני לוקח את החרא הזה ללב?
אני בן 20 וחצי ואני כותב בדיוק כמו שהייתי כותב בעבר,פאק זה כל כך טוב אבל כל כך מציק לי בעיניים גם.
מקווה לטוב, מקווה שאנשים יראו בי את הטוב כמו שאני רואה בהם. כי אחרי התקופה האחרונה אני הבנתי שמשום מה מחפשים את הרע בבני אדם. למה לעזאל... כשאני מחפש טוב אני מוצא, למה לחפש רע ולעשות ממנו רע יותר?
אבל שוב- לעולם לא אבין אנשים. יש לי חברים טובים וחברה מדהימה.. אני לא צריך יותר מזה כלום. אבל החיים המקצועיים שלי בירידה וזה עושה לי רע באיזשהו מקום.
למה אני אף פעם לא מוצא את המקום החברתי שלי בדברים שאני אוהב לעשות?
(Verse)
In my darkest hour
A place where there's no light
I'm trapped here in this nightmare
And there's no end in sight
(Verse)
My body lies here frozen
No voice to scream or shout
Escaping feels untouchable
I know I must get out
(Chorus)
Wake my…
Wake myself from all this danger
Claw my…
Claw myself from six feet under
No, no, no
Am I stuck here like a prisoner of war
I will breathe once more
I will breathe once more
(Verse)
These feeling's overwhelming
It just won't go away
I'm captive in this nightmare
And this is where I'll stay
(Chorus)
Wake my…
Wake myself from all this danger
Claw my…
Claw myself from six feet under
No, no, no
Am I stuck here like a prisoner of war
I will breathe once more
I will breathe once more
(Verse)
My anxiety is rising
It just won't go away
Why does this issue keeps building?
You just leave me to die
Make, make, make it go away
All I wanna do is live another day
Make, make, make it go away
All I wanna do is live another day
(Live another day)
(Chorus)
Wake my…
Wake myself from all this danger
Claw my…
Claw myself from six feet under
No, no, no
Am I stuck here like a prisoner of war
I will breathe once more
Breathe once more
כינוי:
L - ad
בבלוג זה
בכל הבלוגים
