לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

In the Wind Of Change




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2015    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2015

ירח


מעניין אם מישהי שם, רחוק ממני

מסתכלת על אותו הירח, וחושבת כמוני, בדיוק את אותו הדבר.

מעניין אם זו את, אם זו אותה אחת שעליה אני משום מה חושב.

תמיד דמיינתי את הירח כדמות מקשרת בין אנשים. 

אולי זה יקרה

נכתב על ידי L - ad , 28/9/2015 17:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחכה


מחכה, בסבלנות...

ממתין שהזמן יעבור. 

מתעורר בבוקר, מחכה למחר. מגיע הלילה ומחכה לבוקר.

כל יום, כל היום. מחכה.

מחכה שהזמן הנכון יגיע. מחכה שהרגע המתאים יביא את העתיד.

חי מיום ליום, חי מרגע לרגע. ללא מעש.

מעמיס על עצמי עבודה רק כדי לשרוד, מתיש את עצמי כדי לישון.

סופי שבוע זה הזמן הקשה ביותר... הבודד ביותר.

רואה את כולם ולא רואה את עצמי, מחפש את האידיאל בשבילי.

שלמות זו מילה אישית אני אומר... לא משנה מה תגידו.

ממזמן לא פגשתי שלמות. ואם פגשתי היא לא שלי.

אני מתגעגע ולא רוצה לחזור. מתגעגע ורוצה לקבל מחדש.

אני רוצה את העתיד שמגיע לי כל כך. אבל אני לא מרגיש שזה הזמן.

אז אני יושב. ומחכה. ושוכב, ומחכה. והולך, ומחכה.

ממתין שיגיע מחר, ממתין שהבוקר יעלה.

אלך לעבוד, אחזור מאוחר ואלך לישון. וככה מחר יגיע. וככה גם יום למחרת יגיע.

עד שהזמן הנכון יבוא.

עד שהרגע... יהיה מתאים.

עד שהיא תבוא. איפה שהיא לא תהיה.

נכתב על ידי L - ad , 19/9/2015 18:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של TrashyRomance ב-19/9/2015 19:03
 




ואומרים שהכל ישתנה, והלב השחור עוד יקום ויחיה

ואולי, יאמרו הדמעות ומחר כשנקום גם נפסיק לחכות.

 

אז איך אפשר לישון, כשהעצב גר אצלי?

ואיך אפשר לחיות כשהלב כבר לא שלי?

 

וכבר יותר מידי שנים חיכיתי בלעדייך, לא ידעתי מה לעשות כבר... כבר יותר מידי זמן.

כבר עם כל הכאבים שרק ידעתי, שהאל שמע אותי. ושלח אותך אליי.

 

במקום לכתוב עוד שיר על אהבה, אני מחליט לתקוף בחזרה.

מותק אל תקחי את זה אישי, הגלגל הרי מסתובב לו

וכשתבואי לחפש אותי אני כבר לא אהיה פה.

 

לו רק הייתי יכול, לשאול אם אפשר לעלות

לא היינו יושבים כל הלילה.

אני מחכה והיא לא מבינה, היא מחכה ואני לא בא.

 

תגידי לו שזה נגמר, תגידי לו שאת עוזבת.

תאמרי לו שהלב אמר,שכבר הגיעה השלכת.

את לא עוזבת בגללו, זה בגללך- תגידי לו.

 

מישהו פעם אהב אותי ככה, קצת בטירוף זה היה לי נעים.

מספיק בשביל לא לקום וללכת, כשמרוב אהבה נולדו הקשיים.

מישהו פעם רצה אותי ככה, לכתוב לי מכתב של עשרים עמודים.

לתאר שם הכל על כשנהיה יחד, בתיאור מדוייק- עם פרטים.

 

קראתי ספר והיה שם איש אחד, חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים.

הלוואי היה לי כפר לחזור אליו, לא רק רחוב עם בניינים.

 

יודע היטב לחכות, הזמן לא אוהב שדוחקים בו.

יודע שאש תייצר להבות, וממים היא לא מפחדת.

הרי את המים זוכרים קצת פחות, וכמו אש כך גם את אהובה.

אם חזק מסתכלים בך... יורדות הדמעות.

נכתב על ידי L - ad , 7/9/2015 23:00  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מחכה לחורף ב-7/9/2015 23:33
 





Avatarכינוי:  L - ad

בן: 32

MSN: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לL - ad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על L - ad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)