בלוג אתגרי כתיבה

( סליחה על העיכוב, העומס הורג אותנו. )

•••

קצת התאכזנו כי ירדנו קצת בכמות המשתתפים והצפיות בבלוג ואני מקווה שזה יחזור ויעלה 

כמו שהיה בפוסט הקודם

שיהיה לכולנו שבוע מוצלח עם המון כתיבה

דבר נוסף שלא ידעתם,

החלטנו לעשות תיבת בקשות בבלוג :) 

אם זה טיפים בנושא מסויים, או כל דבר אחר שקשור לכתיבה בנושא מסויים,

שאלות ותשובות - אין בעיה ! 

רק לכתוב בתגובות שזה קשור לתיבת הבקשות ! 

• ביקורות ע"י Soneone •

נועם- כתבת סיפור על מישהי שיש לה חבר, והיא יוצאת איתו למסעדה. למסעדה נכנס הרוצח, שעליו דובר לפני כן בחדשות (אם הבנתי נכון). אני לא אמשיך לתאר את העלילה, כדי לא לעשות ספויילר למי שירצה לקרוא את הסיפור :)

בשורה התחתונה, הסיפור מתקשר לנושא האתגר בגלל שזה מה שהחבר שלה אומר לה במסעדה. בעיניי, זה היה הקשר היחיד של הסיפור למשימה. הסיפור לא ממש ריגש אותי, אבל צורת הכתיבה שלך ותיאורי הסיטואציה והמקום- כן מאוד טובים, והם תרמו מאוד להתעניינות שלי בעלילה ולהוספת מתח. לפי דעתי, הייתה חסרה בסיפור תשובה לשאלה- איך המשפט "החיים זה לא הכל", שהחבר אמר למספרת, השפיע עליה? באיזה אופן? האם החשיבה שלה על החיים באמת השתנתה אחרי המשפט הזה, או שהוא רק נחקק לה בזכרון ולא יותר מזה?

יש לך כמה טעויות פיסוק, כמו: "יצאתי החוצה אל הרחוב, זה היה יום נעים ושמשי, יום טיפוסי של קיץ." במקום הפסיק הראשון צריכה להיות נקודה. משפט עם פסיק הוא משפט שבו יש מילת קישור. אם אין מילת קישור, בדר"כ סימן הפיסוק במשפט יהיה נקודה. דבר נוסף, במהלך דיאלוג בין שתי דמויות או יותר, את צריכה לעבור שורה בכל פעם שהדיבור עובר מדמות אחת לאחרת, כלומר:

"בוקר טוב, מריסה" קראה אליי אמי, "למה את ערה כל כך מוקדם?"

"לא יודעת." אמרתי.

אמי משכה בכתפיה, ופנתה להכין לה ולאבי קפה.

אותו התיקון גם בדיאלוג שבין מריסה לריוור בטלפון, לפני הפגישה. גם באתגר הקודם הערתי לך על העניין הזה, אז בבקשה הקפידי על זה בסיפור הבא שתכתבי.

כמה הבהרות נוספות: המשפט "ריוור, מה אתה עושה כאן? שאלתי את ריוור..."- צריך להיות כתוב כך: "ריוור, מה אתה עושה כאן? שאלתי אותו..." או כך: "מה אתה עושה כאן? שאלתי את ריוור..." הפואנטה היא שחזרה על השם של הדמות פעמיים באותו משפט היא מיותרת, ולפעמים, כמו במקרה הזה, היא נשמעת לא טוב. במקום חזרה את יכולה להשתמש באזכור "אותו" כמו בדוגמה הראשונה, או לשנות את מבנה המשפט, כמו בדוגמה השנייה.

משהו שקצת הפריע לי הוא החזרה על מילת הקישור "מאחר ש". מבחינתי, חזרה על אותה מילת קישור אחת לכל אורך הסיפור היא לא טובה. רצוי וכדאי מאוד לגוון במילות קישור. בעיניי, גיוון יוצר יותר עניין במהלך הקריאה, בזמן שחזרה שוב ושוב על אותה מילה, גורמת לעיתים קצת לשעמום.

המשפט "שהכדור נורה לעברי..."- צריך להיכתב כך: "כשהכדור...".

לסיום, יש לי שאלה אלייך רק מתוך התעניינות- למה ריוור בא אליה הביתה בבוקר בלי חולצה, ואח"כ יוצא החוצה בלי חולצה?

 מיכל- קצת קשה לי לעכל את הסיפור שכתבת, אבל אני לא בדיוק יודעת להסביר למה... העלילה מספרת על מישהי בשם קלייר ומישהו, שרק לקראת הסוף מגלים שקוראים לו ז'אן. במהלך העלילה נחשף סיפור האהבה שלהם דרך דיבוריהם על העבר. בסוף מתברר שהם תכננו להתאבד ביחד, אבל אז החליטו שהחיים הם לא הכל אלא האהבה. האהבה ההדדית שלהם גורמת להם להחליט להישאר בחיים. הסוף לגמרי לא צפוי, אבל לא לגמרי גרם לי באמת להתרגש, אולי בגלל שאין ממש תיאור של הדמויות ושל הרגשות שלהם, שיגרום לי בתור קוראת, להזדהות איתם, להרגיש את מה שהם מרגישים- ייאוש מהחיים, פחד, מתח מהעתיד. הם מדברים בעיקר על העבר שלהם, אבל לא על ההווה המפחיד וחסר התכלית מבחינתם. בכל זאת, בעיניי, יש לך סגנון כתיבה יפה, שגורם לרצות להמשיך לקרוא :)

 יש כמה דברים טכניים שכדאי לך לתקן- דבר ראשון, הקפדה על פסיק לפני מילת קישור כמו ו' החיבור (ו...), "ש...", "אבל" (שהופיעו לעיתים קרובות בסיפור), וכו'. במשפט שבו אין מילת קישור, בדר"כ סימן הפיסוק יהיה נקודה, ולפעמים משפט ארוך יהפוך לשני משפטים, למשל: "...אמרה קלייר בקול רועד והיה ניתן לראות שעינייה פתוחות לרווחה, נראה היה שהיא מצפה כי דבר רע הולך לקרות לה."- ישתנה ל"...אמרה קלייר בקול רועד, והיה ניתן לראות שעיניה פתוחות לרווחה. נראה היה שהיא מצפה כי דבר רע הולך לקרות לה", הקפדה על רווח אחרי סימן פיסוק.

בנוסף, את משתמשת במילה "כי" בצורה לא נכונה מבחינת המשפט שבו היא כתובה, ולכן נוצר לפעמים משפט שנשמע לא טוב. למשל: "נראה היה שהיא מצפה כי דבר רע הולך לקרות לה." שיישמע יותר טוב, אם תכתבי אותו כך: "נראה היה כי היא מצפה לדבר רע ההולך לקרות לה."

במשפט העצור שקלייר אומרת: "איך ידעת שח...", בקריאה ראשונה לא היה לי ברור מה היא ניסתה להגיד, לכן חשוב לכתוב לפחות שתי אותיות ראשונות מהמילה.

"המקום האהוב אלייך"- לתקן ל"עלייך". "אמרה בעצב ושקטה"- נראה לי שהמשפט הזה יהיה יותר נכון, אם תכתבי אותו כך: "אמרה בעצב ובשקט."

 דבר אחרון, ומאוד חשוב- במשפט שיש בו פועל, תמיד צריך להיות גם נושא (מי/מה שאחראי לפעולה), כלומר, ל"אמר אליה בקול חלוש"- את צריכה להוסיף "הוא אמר אליה בקול חלוש", הוא- נושא, אמר- פועל/נשוא.

גלוריה- בעיניי, הדבר הטוב בסיפור שלך הוא הכתיבה. את כותבת יפה, והצלחתי בקלות לראות בדמיון את הסיטואציה שעוברת על הדמות המספרת. תיארת יפה את העצב שלה, את הפחד... גם העובדה שנפלו לה המשקפיים, העבירה לי תחושה של חוסר אונים אצל המספרת, ולכן זה גם מאוד הוסיף.

למרות זאת, העניין הפחות טוב בסיפור שלך הוא שפשוט לא הבנתי מה ניסית להעביר בו, מה בעצם קורה בעלילה. למשל, למה היא בוכה בהתחלה? כתבת בהתחלה שהיא רצה ומנסה לברוח מהבושה הגדולה- איזה בושה? מה גרם לה להתבייש כל-כך? לא הצלחתי למצוא הסבר לשאלה איך כל מה שקורה בעלילה קשור אחד לשני.

יכול להיות שהפסקה הראשונה מתארת את הרגשות שלה אחרי המוות? כי אם כן, זה ממש לא ברור. אם לא, אז אני שוב חוזרת לעובדה שלא הצלחתי להבין מה קרה בעלילה. גם לא הבנתי איך קשורה העובדה שכולם בביה"ס ידעו שאין לה חוש יצירתיות, עם העובדה שהיא צריכה להעביר את המסר לתומר. אולי היא אמורה להעביר לו את המסר בדרך יצירתית???

פרטים טכניים לתשומת לבך: אחרי שלוש נקודות, ובכלל, אחרי כל סימן פיסוק- שמים רווח (בשורה השנייה- אחרי המילה "זלגו").

דבר נוסף- לא מתחילים משפט ב"ו...", למשל: "ומה שעניין אותי באותו הרגע..." חוץ מזה, לפעמים את עוברת משורה אחת לשורה חדשה ללא צורך. למשל, מהתחלת הפסקה השנייה- "התחלתי לרוץ..." ועד השורה שמתחילה ב"המשכתי לרוץ ולא ראיתי לאן..." לפי דעתי, לא היית צריכה בכלל לעבור לשורה חדשה, אלא לכתוב הכל ברצף. כל המשפטים האלה בעצם מדברים על הריצה והבריחה שלה. אח"כ מתרחשת הפגיעה, שמהמשפט הזה "וכנראה מה שקרה..." שוב לכתוב הכל ברצף עד "ראיתי את עצמי..."

שני דברים אחרונים- לא כותבים שני סימני פיסוק רצופי אחד אחרי השני, כמו: "אחי התאום,...מנסה הכל"- זה צריך להיות או פסיק או שלוש נקודות, לא שניהם ביחד. לפי דעתי שניהם מיותרים במקרה הזה, אבל לשיקולך.

ובמשפט "זה בהחלט העסק שלי, אני___" עדיף בהחלט לכתוב "אני-", כי קו ארוך כמו שכתבת, נותן לפחות לי קונוטציה של "השלם את השם" ובדר"כ לא כותבים את זה ככה, בכל אופן.

• ביקורות ע"י מיכל •

הגר - אהבתי מאוד את הסיפור שלך,הוא היה מרגש קצר ועינייני. כמובן שתמיד אפשר פתח את זה לסיפור ארוך יותר עם

יותר תיאורים ופרטים. חסר לך מעט נקודות ופסיקים, אבל סה"כ מעולה.

הערה: אני חושבת שזה קצת בעייתי להשאיר ילדה בת 10 עם ילדה בת 5 לבד בבית בידיעה

על המצב של האב.

חוץ מזה, כל הכבוד :)

א' - היופי בסיפור שלך הוא הכתיבה, הסגנון שלך מאוד מוצא חן בעייני, התיאורים שלך נפלאים ואת נותנת תחושה כיפית בזמן הקריאה.

אני חייבת לציין שהרעיון לאתגר הוא פשוט מקסים ושונה ממה שקראתי, הוא מקורי מגניב.

זה לא קשור לגמרי לכותרת הסיפור אבל ניתן להבין עם הקריאה למה ניסית להתכוון ולהגיע

לא שמתי לב לשום בעיה טכנית של פיסוק או טעויות כתיב.

אני חושבת שהעברת משהו מאוד מעניין בסיפור עם השאלות ששאלה חברתה של הצלמת, בנוגע לרגעים והזמן, אפילו אותי השארת חושבת, אחרי כל

שאלה שאלה שנתת. כי באמת איך אפשר לענות על השאלה הבאה: "איך את מגדירה את המושג לעולם לא?" אני בעצמי לא הייתי מצליחה לענות.

לסיום, סיפורך מצויין (אפילו יותר מזה) , נהנתי מכל רגע :) כל הכבוד לך !

יש לציין שהסיפור שא' כתבה הוא סיפור שכתוב בצורה מעולה, והרעיון ממש

מקורי ומגניב  

למרות זאת, המנצחת של האתגר הזה, היא זו שכתבה את הסיפור בצורה המרגשת ביותר, לפי דעתנו.

המנצחת היא... הגר! 

החיים זה לא הכל / הגר

"החיים זה לא הכל" הוא אמר, כמו שתמיד אמר כשהייתי עצובה. תמיד תהיתי מה זה אומר.      

החיים זה לא הכל הירהרתי במשפט, הוא תמיד ניסה לעודד אותי במשפט הזה, ובדרך קוסמית כלשהי, זה עבד.

"איך אתה יודע?" שאלתי

"יודע מה?"

"איך אתה יודע שהחיים זה לא הכל? זה בכלל הגיוני?"

הוא חייך חיוך גדול, הרים אותי ואמר "אני לא יודע, זה מה שיפה בזה כל כך"

אני זוכרת את היום הזה כאילו הוא היה אתמול, זה היה אבא שלי, האבא הגדול והחזק שיכל להרים אותי גבוה גבוה, עד שנגעתי בעננים.

אבל כל זה קרה לפני 14 שנים, כשהייתי בת 4, כשהייתי תמימה.

ועכשיו, אני בת 18, והאבא הגדול והחזק שלי נעלם.

כשחושבים על זה, האירוניה שבדבר די מצחיקה, האבא שהכרתי נהג להגיד שהחיים הם לא הכל, ועכשיו כל מה שהוא עושה זה להרוס אותם.

כשהייתי בת 10 חוויתי את זה על בשרי בפעם הראשונה, ידעתי לפני זה שמשהו לא בסדר קורה, אבל פחדתי לשאול, ואז ראיתי את זה, שמעתי את זה, והרגשתי את זה.

הוא בדיוק נכנס הביתה, עיניו נפוחות, פרצופו מבולבל, ובקבוק חצי ריק של וודקה בידו, הוא התנדנד לאט למטבח, מתיישב על הכיסא בכבדות.

"אתה חולה?" שאלתי בתמימות, והוא רק הנהן.

"להביא לך משהו? יש אקמול בארון תרופות." אמרתי בתמימותי, כאילו כדור יפתור את כל הבעיות שבעולם. הוא נידנד את ראשו לשלילה.

"אתה לא רוצה כלום?" שאלתי, רציתי לעזור לו, מאוד רציתי, אבל לא ידעתי איך, הייתי מתוסכלת מהידיעה שאני לא יכולה לעזור לבן אדם שתמך בי במשך 10 שנים.

כשהוא סוף סוף הצליח להוציא מילה מהפה שלו, הוא אמר רק "לא", אבל המילה הפשוטה הזאת יכולה לשגע בן אדם, קטן או גדול.

"איפה אמא?" שאל בלחישה מצמררת.

התאפקתי שלא לצרוח "עדיין בעבודה." אמרתי מפוחדת, זו היתה הפעם הראשונה שפחדתי ממנו, ואני רוצה בכל כוחי לשכוח.

"עבודה, הא?! עבודה בתחת השמן שלה!" הוא צעק ויצא מהבית בטריקת דלת חזקה. לפני שהספקתי לבכות שני, אחותי הקטנה, יצאה מחדרה "מה קרה?" שאלה, היא היתה אז רק בת 5,

אז חיבקתי אותה חזק ואמרתי "שום דבר, תמשיכי לשחק."

היא הינהנה וחזרה לחדרה, ואני נפלתי במכה אחת אם דלת חדרה, בוכה בשקט, שהיא לא תשמע.

ועכשיו אני מחכה במכונית בחניה מחוץ לביניין גדול ואפור, שעליו כתוב "אלכוהוליסטים אנונימים",עדיין מנסה להשלים אם העובדה שאבא שלי, הגדול והחזק, שהגן עלי ושמר עלי ויכל להרים אותי גבוה גבוה, עד השמיים, אלכוהוליסט.

אז מה לעשות, כנראה שבשבילו, החיים זה באמת לא הכל.

מדינת ישראל עברה לא מעט מלחמות: מלחמת ששת הימים,מלחמת יום כיפור,

מלחמת יום העצמאות,מלחמת לבנון ועוד.. והצליחה לשרוד את כולן בזכות החיילים שלנו שמשרתים בצה"ל שיש להעריץ.

נלחמנו בגבורה, ברצון, וניצחנו !

חיילים שנלחמו והגנו על ארצנו ולפעמים אף מתו במלחמות אלו.

האתגר הבא שיש לכם לכתוב: הוא על חייל,שנלחם במלחמה כלשהי (לבחירתכם) : חשוב לבדוק את התקופה,להתאים את הזמנים שאליהם אתם מתייחסים בסיפור, תחקרו את המלחמה שבחרתם -

מעבר לכך שזה נותן לך השקפה שונה על הסיפור, זה גם נותן לכם מעט מידע.

אתם יכולים לתאר את הסיפור מנקודת מבט של חייל, מנקודת מבט של מספר כל יודע

ומכל נקודת מבט אחרת.

- מקוריות תיתן לכם יתרון.

תהנו

תאריך הגשה אחרון: 22/11

הרשמה בתגובות:

שם-

דרך הגשה- מייל/בלוג

נא לא לשכוח להודיע כשאתם מגישים דרך הבלוג בתגובות עם קישור ישיר לקטע! 

1. זואי, בלוג.

2. ליאן, בלוג.

3. יוקי-צ'אן, בלוג.

4. ליזי, בלוג.

5. לאמפי, בלוג.

6. אבלין, בלוג.

7. ש', בלוג.

8. ליאן, בלוג.

9. מישל, מייל.

10. גלוריה, בלוג.

11. ניוטי, בלוג.

12. נטלי, מייל.

13. ליה, מייל.

• • • • • • • • • • • •

אגב יש לנו כ- 54 מנויים בבלוג.

המנויי השישים יזכה בפירסום בבלוג לשני פוסטים בגודל כזה בסוף הפוסט.

בהצלחה,

אוהבות ♥

עריכה: 

אולי אנחנו מקום 17, אבל אנחנו שוב בפוסטים החמים