לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג אתגרי כתיבה



Avatarכינוי:  •המאתגרת•

בת: 13





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

4/2012

עיצוב חדש,ביקורות ואתגר חדש לכל הכותבים!! &#9829;



 



כמו שאתם יכולים לראות יש עיצוב חדש לבלוג,

זה היה שווה לחפש ולחכות כ"כ הרבה זמן כי אני נורא אוהבת אותו :)

אני שמחה לראות שהרבה ממשיכים לקחת חלק באתגרים,

זה ממש משמח אותי.

עצם הידיעה שיש אנשים שמחכים לאתגרים רק מרימים לי את המוטיבציה

להמשיך ולהמשיך למרות שיש לי עומס בנוסף להכל!

תודה לכולכם חיבוק

ד"א, עברנו את ה9000 כניסות פרח


יש מצב שנעבור עם הפוסט הזה גם את ה-10000? 


החלטתי להיות היחידה שעובדת עם הבלוג,

כמובן שזה יותר עומס לאדם אחד. אבל אני מרגישה

שהבלוג פועל בצורה טובה יותר ככה! 

אז בהצלחה לי! 




יעלה:

הפסקה הראשונה, מסקרנת את הקוראים, מעלה שאלות של:מה ומי? 

שאלות כאלה עם תחילת הקריאה מעלה סקרנות ורצון להמשיך לקרוא..

אני אוהבת לקרוא על דברים שפחות מוכרים לאנשים, חוץ מזה שהסיפור הוא כסיפור,זה היה יכול להיות נחמד עם היית מוסיפה עוד מידע

על מה שלמדה כשריגלה שם : על אורך חיים וכו'..

התייחסת טוב לאתגר, קצת חסרים לי יותר תיאורים,אולי טיפה מתח או בעיה.

זה היה יכול להיות נחמד אם למשל מישהו היה מתחיל לגלות על הזהות האמיתית שלה, ואז ההחלטה שלה בסוף לשאול היה מין סיום לבעיתיות.

אבל בסה"כ זה טוב ולא שמתי לב לטעויות כתיב :)

 

ענבלו:

התיאורים שלך נהדרים, באמת. אני נהנת לקרוא מעצם התיאורים שלך. היופי בסיפור שלך היה שלמרות שזה היה

סיפור קצר, הוא הרגיש לי כמו קטעים שבכל מהם את מתארת שקרים של אנשים למרות שרצף האירועים היה קשור אחד לשני.

הייתי רוצה שהמשפט שנתתי לאתגר יהיה כחלק מהסיפור הקצר ולא סתם משפט שנמצא בסוף. למשל מישהו אומר אותו

או הוא כתוב איפשהו וכו'..

היה לי קצת בילבול עם הדמויות,סיפור טוב זה סיפור שלא צריך לחזור לאחור בשביל להבין על מי הוא מדובר, הייתי צריכה 

לחזור כמה פעמים ולקרוא שנית כי לא הבנתי על איזה דמות את מדברת כי הוספת דמויות חדשות כל הזמן..

כמה טעויות כתיב ששמתי לב עליהן:

"העניים" -עיניים.

"גם היא כבר בקרוב לא צעירה בכלל, " המשפט לא תקין בכתיבה שלך, את יכולה לכתוב: "היא לא צעירה כשהייתה" למשל..


קרנולה:

הסיפור שלך קצר ולעיניין,אני אוהבת את התחלה שלו.

יש לי קצת בעיה עם התוכן, כריאליסטי, אני מוכנה להבין שישנה אפשרות שבחורה תתאהב

בבחור בתוך חודש. אבל לא מעל הראש כדי לשים קצת לחייה.. כמובן שזה ייתכן אבל אני חושבת שזה אולי טיפה מוגזם?

כמו שציינתי, הסיפור שלך קצר, לא שזה רע.כן? אני חושבת שהסיפור שלך היה מקבל יותר תוכן, נפח ועיניין, עם היית מתחילה אותי

במילים יפות שהיה נוהג לומר לה,על הפגישה הראשונה שלהם וככה שהרצף אירועים יתפתח עד לשיא.

כשמצאה אותו עם אחרת, היית יכולה לספר על הרגע שבו מצאה אותם, למשל: רגל שהציצה בשמיכה, חזיה ותחתונים על הרצפה

וכו'.. אני חושבת שהיה מוסיף דיי הרבה.

התייחסת לאתגר, אני חושבת שאם היית כותבת במקום "כי הוא חי בעולם מלא שקרים," משהו כמו " הוא יצר עולם מלא בשקרים",

כי זה ממש מציין את העולם שאליו היא נכנסה.

 

אלמוג:

אני אוהבת את הכתיבה שלך כאן,היא מלאה בתיאורים וסקרנות. אני חושבת שאם היית מוסיפה סיבה מלבד זאת שהיא אוהבת את היער,

סיבה יותר משמעותית שהיא הולכת ליער ביום של אירוע ולא ביום אחר בו אמה לא תחשוד בה. סיבה לכך שכשהיא מגיעה ליער היא מתחילה

לרוץ היא יותר מתח ועיניין לסיפור.

היה לך קטע שבו קפצת מרגע אחד לרגע אחר במהירות וזה נורא הפריע לי"שמתי לב לשריטה קטנה על רגלי. ואז חזרתי לאימי."

עוד שאלה שהיית צריכה לשאול את עצמך"להפצע ברגליי" איך לא תפצה ברגליה אם היא רצה ייחפה על אבנים דוקרניות?

בכללי הרעיון מעניין והתייחסת טוב לאתגר!


שי:

הכתיבה יפה והסיפור מעניין, כל הסיפור אני תוהה מה קרה לה, מדוע היא כה עצובה. חבל לי שאני לא מגלה את זה בסוף

אבל אני כן אוהבת סיפורים שמסתיימים בסוף פתוח ומשאירים אותך לחשוב מה קרה הלאה..

היה קטע שבו אני עד עכשיו מתקשה להבין, מהו השקר הראשון שהוציא מפיה? משפט קודם את כותבת שהיא מגלה שהוריה

מתגרשים ומשפט אחרי זה את אומרת שזה מה שאמרה.

עיניין השקרים מתגלה לקראת הסוף, חסר לטעמי עוד. אני מאוד מתמקדת בעיניין הרגשות שלה ועל הדרך הדיכאונית.

הייתי בטוחה שעיניין השקרים מתקשר לבחור אך הוא לא..בגלל זה קצת חבל לי, כי סיימת את זה קצת בצורה לא קשורה אם אפשר לומר.

לא שמתי לב לטעויות כתיב מלבד אחת : 'ומתישה'-מטישה.


רותם:

אהבתי את תחילת הסיפור אבל עם ההמשך שלו הייתי מרגישה שאת קצת נאבדת,הייתי מצמצם בדמויות או שמות של דמויות, כי קשה 

לדמיין אותן. אולי מחליפה במילות קישור כמו : החברה ההיא, החבר שלה וכו'..

אני חושבת שלא ממש ציינת את עיינין השקרים בצורה טובה לגמריי, צינית את זה טיפה ממש לגביי הבולמיה שלה.

בנוסף במשפט שביקשתי לקשר כתוב שקרים ודנת רק בשקר אחד.. גם כתבת שהם כבר לא יעזרו לה וסיימת את זה בשקרים

לא ראיתי מין קשר בין השניים.

אני חושבת שאם תתייחסי להערות האלו יצאה לך סיפור הרבה יותר טוב כי הרעיון מצויין.

טעויות כתיב ששמתי לב אליהן:

"מתישו." - זה לא צ'אט, מתישהו* 

כנ"ל : "משו.." - משהו.

שימי לדברים האלה טיפה יותר בכתיבת סיפורים,כי אני רואה שזה חוזר אצלך דיי הרבה..

 

נעמה:

אני אוהבת את המשלב הלשוני בו את כותבת, התיאורים והדרך שבה כתבת את הסיפור. סיפור שמתחיל

ומסתיים באותו המשפט.

אחד הדברים שאני יותר אוהבת בסיפורים אלו שאלות שכותב הכותב ומעלה מחשבות אצל הקוראים,שמחתי

לראות שעשית זאת!

סיפור מצויין, נורא נהנתי!

טעות כתיב ששמתי לב אליה:

"אף נולה " - נולדה.


לין:

הסיפר שלך מפתיע לבסוף, לא ציפיתי שזה יהיה נושא הדת: עברי,יהודי. זה מצא חן בעייני שהתייחסת למשהו

קצת שונה ממה שבדר"כ מתייחסים והכיוון שעליו מדברים בדר"כ.

הסיפור שלך קצר, אני חושבת שהיית יכולה להוסיף המון פרטים לגביי הדת שלו ולמה זה מפריע. את הבעייתיות הזו.

אני לא בטוחה אם דווקא בהתחלה או אחריי שמגלים, כי מצד אחד זה יוצר מפתיע, אבל מצד שני זה נותן מידה לקורא.

גם את יכולה לתת רמזים מטרימים, אולי היית חוקרת על זה קצת.

המטרה של האתגר הייתה לקשר בין המשפט לסיפור עצמו ופשוט שמת אותו בסוף. הוא מתאים כמובן לתוכן אבל אין

חיבור בין התוכן למשפט וזה מה שמפריע לי.

 

קלואי:

הכתיבה והתיאורים שלך יפייפים, הקריאה זורמת וככה גם הרצף אירועים. אהבתי איך ששילבת את

המשפט בסיפור.

אין לי מה להעיר בסיפור, וגם לא ראיתי שום טעויות כתיב למינהן,כל הכבוד!

 

רוז:

אהבתי שלקחת את הסיפור לכיוון אחר, לתקופה אחרת. יש לך תיאורים טובים ונהנתי לקרוא.

כתבת "שיקרתי שוב" אבל לא שמתי לב מתי היא שיקרה פעם ראשונה?

האתגר היה שהמשפט יהיה חלק מהסיפור, קשור בצורה כזו אחרת לתוכן, בין אם זה משפט שמישהו אמר

או תיאור מסויים. אבל פשוט כתבת את זה כמשפט בסוף הסיפור וחבל.

כעיקרון נהנתי לקרוא ולא ראיתי טעויות כתיב, רק שמתי לב שאת מרבה לשים סימני קיראה באותו משפט כמו :"לא!!!"

זה מספיק סימן קריאה אחד ותיאור לאחר מכן למשל: "לא!" זעקה האם.

 

לרי:

מאוד נהנתי לקרוא את הסיפור שלך, הוא מעניין מההתחלה ועד הסוף.

היה קצת בעיות לגביי הריאלסטיות שלו, בתור שחקן קצת קשה יותר לאנשים סתם לגשת אל השחקן מאחורי

הקלעים. לא נותנים לאנשים להיכנס אל מאחורי הקלעים במטרה לפגוש שחקנים סתם ככה.

דבר נוסף, נתת סיבה לכך שהיא מדברת איתו במסעדה, כדי שלא יהרגו אותה, אך מצד שני אני בטוחה שלא הייתה

רוצה לספר זאת במסעדה, מלאת אנשים.

לא מצאתי טעויות כתיב כלשהן, אהבתי את הרעיון, אני חושבת שטיפה מיהרת ברצף האירועים ואהבתי

את הדך שבא התייחסת לאתגר.

 

מילקי:

הסיפור מתחיל בצורה מעניינת, אני חושבת שאת כותבת טוב, אולי טיפה חסרים לי תיאורים של האווירה והדמויות.

הכנסת המון דמויות ושמות לסיפור אחד, בדר"כ זה לא טוב להכניס המון דמויות לסיפור קצר, כי בסיפור קצר מתמקדים על

הדמות הראשית ודמות מישנית. כשיש סיפור קצר עם הרבה דמויות נורא קשה לעקוב על מי את מדברת.

וזה בדיוק העיניין שדיי בלבל אותי. כנ"ל לגביי השקר שהיא סיפרה, אני חושבת שהיית צריכה לספר על זה טיפה יותר.

לסדר את רצף האירועים טיפה טוב יותר. ולא לקפוץ במהירות, שיהיה גשר בין קטע לקטע.

התייחסת טוב לאתגר, אני חושבת שאם תתייחסי להערות הסיפור יהיה טוב יותר :)

 

נטלי:

הכתיבה שלך מצויינת, את שומרת על אותו משלב לשוני,את כותבת בצורה ברורה ומעניינת.

מההתחלה אני נהנת לקרוא. קצת בעיה מבחינה ריאלסטית, אם כל פעם אחרי שהיא מקיאה

הוא מנקה עם אקונומיקיה וזה דבר שהפך לשגרה, האם הייתה שמה לב לריח כמובן ולזה שזה

קורה כל פעם אחרי שהילדה יוצאת מהשירותים.

אהבתי את הניגוד שבו התייחסת לאתגר (עם המשפט) בין זה שהיא רוצה לבין זה שהיא כבר נכנסה

לתוך עולם שלא תוכל לצאת ממנו.

אהבתי גם את הכותרת של הסיפור.

כל הכבוד! 

 

לאמפי:

את מסקרנת מתחילת הסיפור וגורמת לי לרצות להמשיך לקרוא עוד, אני אוהבת את הדרך שבא את מתארת

בסיפור שלך. את כאילו גורמת לי להרגיש כמו שהדמות מרגישה.

אהבתי הדרך שבה את מתארת איך האיפור משנה את מה שהיא באמת.

הרעיון של האתגר היה שהמשפט יהיה כחלק מהסיפור,דמות שתגיד את זה או דמות שתכתוב את זה וקצת חבל

לי שזה לא מה שעשית.

אני אוהבת בסוף שתיארת את כל השקרים ואיך הם גורמים לך להרגיש, כאילו תיארת את העולם הזה.

טעות כתיב אחת ששמתי לב אליה:"ואולי תקראו לה שקנית" -שקרנית.

בסה"כ נהנתי :)

 



התחלתי להיות לא החלטית לגביי הניצחונות האלה, כל אחד ואחד מכם משתפרים וכותבים

סיפורים טובים יותר ויותר, מעניינים ושונים יותר ויותר.

אני שמחה לראות את ההתפחות!

 

התלבטתי הפעם בין שלושה סיפורים: של לאמפי,של נטלי ונעמה.

שלושתיכן כתבתן בצורה טובה, כל אחת עם רעיון שונה משלה.

שלושתיכן השארתן בי טעם טוב אחרי קריאת הסיפור.

אבל רק סיפור אחד, צרוב לי בראש עד עכשיו. השאיר לי טיפה מעבר הייתי אומרת.

אני חושבת ששלושתיכן זכיתן, אבל הזוכה האמיתית היא נעמה.

היה בסיפור שלך מין עולם, מין שושלת של "שקרנים" אם אפשר לומר את זה ככה.

לקחת את המשפט למשהו אחר..


 

הסיפור:

 

"הבעיה בשקרים שזהו עולם שלא נגמר" אמרה לי אימי ובזה חתמה את השיחה לפני יותר משלושים שנה.


מאז שבתי להרהר במשפט זה ולתהות על קנקנו. אכן עולם נותר משקרינו? האם בשעה בה נולד השקר נוצר עולם חדש? כעבור תקופה לא קצרה שכחתי ממשפט זה והמשכתי בחיי. הרביתי לשקר מאז, כדרכם של מבוגרים וילדים, כדרכם של בני אדם. אפילו נעשיתי די מיומן בזה, ידי כבר הפסיקו להזיע וכבר לא מצמצתי בעיניי בשעה בה הריתי את השקר ללדת. לא הוגדרתי כאדם שקרן, ברוב חיי אפילו נחשבתי כאדם אמין שניתן לסמוך עליו, אך מיומנויות השקר הואילו לי לא פעם להתפתל בין שבילי האמת ולהתחמק מתסבוכות גדולות.


לחתונה שלי, שנערכה לפני עשר שנים לא זכתה אימי להגיע. התחתנתי עם אשתי והייתי המאושר באדם, חשתי שזכיתי בכל עושרי. כעבור שנה אף נולה לנו רותם הקטנה, שגדלה והיתה היפה בעולם, לפחות בעיניי אביה. רותם דמתה לי להפליא, לא בחיצוניות, את זה דווקא ירשה מאשתי. רותם דמתה לי בתכונותיה. רותם היתה ילדה רצינית ומהירת תפיסה להפליא, אך עליי להודות כי תכונה נוספת ירשה ממני, את אומנות השקר... לא פעם נתפסה רותם בשקריה, גדולים כקטנים. מתוחכמים או פשוטים עד כדי גיחוך. במשך זמן רב ניסיתי להסביר לה כי אין זה מנומס לשקר ואין זה יאה או חברי. אך כל הסבריי לא הואילו.. חשתי כי רותם מאמינה בשקריה, כי עולמה מתקיים וניזון מהם. בעצם, אם לדייק בתחושתי, חשתי כי שקריה של רותם יוצרים לה עולם משלה, והיא מדלגת בין עולם לעולם ואף פעם לא מסוגלת להתעמת עם זה שלנו, עם העולם המכונה מציאות. יום אחד, בשעה שנזפתי ברותם על שקר כלשהו, נוסף, שהרתה מתוכה, נזכרתי באותו משפט ישן שאמרה לי אימי והבנתי סוף סוף את משמעותו. לא הייתי בטוח כי רותם תבין אותו, כשם שאני אינני הבנתי, אך ידעתי שהיטב היטב תזכור אותו. ושיום אחד וודאי תבין. הושבתי אותה על ברכיי ובשעה שאני מלטף את ראשה הסברתי "הבעיה בשקרים, רותם שלי, הבעיה בשקרים שזהו עולם שלא נגמר"


 


 



 



 


"תעביר את זה הלאה", החיים שלנו יכולים להיות עולם טוב יותר אם היינו עושים 

דברים טובים לאחרים, עוזרים בהגשמת החלומות שלהם, בחייהם או סתם בהקשבה להם.

אתם יכולים לכתוב את הסיפור בכל מיני דרכים, בכל מיני רעיונות.

תחשבו על זה. אם הייתם אתם, למי הייתם עוזרים, למי הייתם מעבירים הלאה את הטוב

לב שלכם בשביל שהם יעבירו את זה הלאה? וככה מאחד לאחד?

תאריך הגשה אחרון: 10/05

הרשמה:
שם-
דרך הגשה-מייל/בלוג
*יש להודיע בתגובות כאשר שלחתם את ההגשה שלכם/העלתם אותה
אם תביאו קישור זה גם יהיה נחמד
זה מאוד חשוב כי אנחנו יכולות לפספס ולא לראות את ההגשה שלכם!
ואז זו כבר לא אשמתנו*

נא לשים את השלט,זה יעזור לנו מאוד:

 


1.נינה

2.אנג'ל

3.אילנה

4.קרנולה

5.טלי

 



בהצלחה לכולם 

ושיהיה המשך שבוע מצויין חיבוק


 

התייעצות:

איזה אתגרים אתם אוהבים יותר, אתגרים שבהם צריך לחקור על מה שכותבים

או סתם אתגרים? 

איזה אתגרים הייתם רוצים שיהיו יותר?

אשמח אם תענו,זה ממש יעזור לי להבא חיבוק

נכתב על ידי •המאתגרת• , 30/4/2012 16:36  
81 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

12,692
הבלוג משוייך לקטגוריות: ביקורת בלוגים , יצירתיות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל•המאתגרת• אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על •המאתגרת• ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)