היי לכם3> הבטחתי לכם פרק ראשון, ולכן תקבלו אותו(: תהנו!

פרק ראשון

אבא העיר אותי, ושמעתי אותו מעיר את אחי שון תוך כדי. קוראים לי ליהי, אני בת 15 וחצי. יש לי אח שגדול ממני בשנה שקוראים לו שון ואנחנו מסתדרים נהדר. אבא ואמא שלי גרושים. אמא שלי גרה בחו"ל עם ברנדון, הבעל החדש שלה. ויש לה אפילו ילד בן 6. לפעמים נדמה לי שהיא שכחה אותי ואת שון, אבל את האמת, כבר לא ממש אכפת לי. עברנו דירה מהעבודה של אבא, זה היה ממש קשה להפרד מכל החברים ומהחבר שלי. אבל לא הייתה לי ממש ברירה. החלטתי לא לאחר ביום הראשון שלי בבית ספר אז התארגנתי ולבשתי ג'ינס אפור קצת גבוה עם חולצת בית ספר לבנה בפנים. נעלתי את הכפכפים השחורות ולבשתי את הטבעת הקבועה עם האבנים הכחולות.

אבא שלי לקח אותי ואת שון לבית ספר וכשהגענו בול היה צלצול. הלכנו למזכירות שתאמר לנו באיזה כיתה אנחנו והלכנו אלייה לאחר כמה סיבוכים שלא מצאנו אותה.

כשנכנסתי לכיתה היה 7 דקות איחור, והמורה הציגה אותי מול כל הכיתה והושיבה אותי ליד ילדה ממש חמודה שקוראים לי לירון. התחברנו מהר וכל השיעור התכתבנו בפתק וספרנו אחת לשנייה ממש את קורות חיינו. היא ספרה לי גם איך הכל הולך כאן, מי המקובלים, מי הבריונים, כל מיני פאדיחות שקרו לכל מיני ילדים וקיצר עדכנה אותי בהכל. נראה לי שאנחנו ממש נסתדר.

מוזר כמה אפשר להספיק לדבר בשעתיים. בהפסקה יצאנו לקפיטריה והזמנו לנו משהו לאכול, ובאוכל היא הכירה לי את רוני, נוי, רון וניר. ילדים ממש חמודים שהתחברתי אליהם ממש מהר. אני ממש שמחה שמצליח לי פה ואני לא בודדה. מכיוון שהיה ממש חם החלטנו ללכת היום לים, שלמזלנו נמצא ממש חמש דקות הליכה מהבתים שלנו. גרנו דיי קרוב כולנו מה שממש שימח אותי. החלפנו פלאפונים ונכנסנו לשיעור הבא. לאחר יום מעייף במיוחד ועמוס בשעורי בית הגעתי הביתה. אכלתי והייתי חייבת להכנס להתקלח למרות שאני הולכת עוד מעט לים, פשוט הרגשתי נורא מסריחה מהחום הנוראי הזה. לבשתי את הבגד ים השחור שלי והתארגנתי תוך כדי שאני מדברת עם רוני בפלאפון. בסוף בסביבות 3 וחצי היינו כולם בים והתחילו השטויות. הם ילדים כל כך קרועים, נראה לי שלא הייתה לי שנייה שלא צחקתי. אחר כך נכנסו כולם לים ורק אני נשארתי על החוף בגלל שנהנתי כל כך מהשמש. פתאום הרגשתי משהו קריר נופל אליי וקפצתי. הורדתי את המשקפי שמש שלי והסתכלתי על 2 נערים שזהיתי אותם מהכיתה שלי. "אוי סליחה" אמר אחד מהם בזלזול כשבקבוק קולה בידו. הוא עשה לי את זה בכוונה? רציתי להרוג אותו באותה שנייה, אבל הוא כל כך חתיך שחבל לבזבז את היופי.

"אתה מטומטם או מה?" למרות כל היופי הייתי כל כך עצבנית. כל הגוף שלי היה דביק שזה היה מגעיל. לקחתי את בקבוק הספרייט שהיה לידי ושפכתי עליו. החבר שלו שהיה לידו התחיל לצחוק והוא רק עשה פרצוף עצבני. "עכשיו אנחנו שווים" אמרתי לו והלכתי לים לשטוף את עצמי.

איך באלי שמש וים כמו בסיפור עכשיו(: אני מתה על הקיץ. מקווה שנהנתם מהפרק הראשון, מצפה לתגובות שלכם!