קבענו לצאת בשישי בערב. זה ממש נדיר שברמנית תל אביבית פנויה בשישי בערב. הרבה חיוכים רצו בינינו ערב קודם כשאני והחבר'ה חגגנו יומולדת לחבר בזמן שהיא ניסתה לעמוד בקצב של הצ'ייסרים שהוזמנו ממנה. היא כנראה תכננה להודיע שהיא חולה או משהו כי היא כבר ממש רצתה שניפגש. ומה אני אגיד? אני יכול להבין אותה. גם אני כנראה הייתי עושה אותו דבר בשביל המבט החתולי והמכנסון הקצר שהיא לבשה באותו ערב אם מישהו היה מנסה לאלץ אותי לעבוד במקום לפגוש אותה.
כשסגרנו להיפגש בדיוק הייתי בדרך חזרה מהלימודים. אין שום הסבר רציונלי לגביי מה גורם לבנאדם ללכת ללמוד דיני עבודה וחשבונאות ניהולית ביום שישי ב-8 בפאקינג בוקר ועוד אחרי שערב לפני התקיימה לה הילולת אלכוהול קרבית בת"א שלא השאירה הרבה זמן לשינה, ועוד כשיש יום בהיר ויפה והים צועק לך "בוא תרבוץ קצת יא זלמה, מגיע לך!". אבל נעזוב את זה שוויתרתי על חיי בטלה לטובת השכלה אקדמית כבר ממזמן משיקולים כלשהם שברגעים כאלה ממש אינם ברורים לי. השעה כבר הייתה 13:00 כשהייתי באוטו וכרגע כל מה שהיה חשוב זה שאני סוף סוף בדרך הביתה, הולך לאכול משהו קטן, לדפוק איזה שנ"צ מפנק ובערב לצאת עם הברמנית השובבה עם המבט החתולי והמכנסון הקצר.
כשהתעוררתי מהשנ"צ הופתעתי קצת מהשקט. כשפתחתי את הדלת של החדר ויצאתי לסלון שמחתי לראות שכבר ערב בחוץ כי זה אומר שישנתי טוב. לפחות איזה שלוש-ארבע שעות טובות, ככה כמו שצריך. לקחתי את הפלאפון כדי להתקשר לברמנית המשעשעת בעודי מגשש את דרכי לכיוון המקלחת. משחרר נעילת מקשים ו- וואט דה פאק??? השעה על הפלאפון היא 2:30 בלילה!!! מה אני בכיתה ז'? איך קרה שישנתי 12 שעות? לא חשבתי שאני עוד מסוגל לדברים כאלה בכלל! תמיד משהו מעיר אותי... השלפוחית, השעון, השמש, הפלאפון, גננים, בוני בניינים, צלחות המטבח של השכנה העירקית, אוהדי כדורגל, חריקות צמיגים של ערסים, שירה בציבור אצל שכן שחוגג 52, הרוסי הזייפן עם הכינור שחי בסרט קלאסי, מה נסגר??? ואיזה לא נעים מהברמנית. מה אני עושה עכשיו? היא בטח מבואסת עליי פצצות. ומה אני עושה עכשיו עם עצמי? ישנתי כל כך הרבה, השעה 2:30 בלילה ואני מלא אנרגיה. רק מתחיל את היום. חשבתי מספר שניות על הסיטואציה ובכמה שניות הגעתי לתובנה שעוררות של בוקר באמצע הלילה + ברמנית שובבה עדיין נשמע לי נחמד ושווה לכל נפש.
כל כך אוהב לסמס "ערה?". חוץ מבדיקה פיזיקאלית לגביי מצב הצבירה של הצד השני מדובר גם בהצהרת כוונות משעשעת וכך למעשה במילה אחת סגרת שתי פינות. "מתלבטת בכלל אם לענות לך..." ענתה הברמנית הפחות שובבה והרבה יותר כועסת לאחר כמה שניות. "קודם כל עשית את הבחירה הנכונה בזה שענית. אני ממש מתנצל אבל נרדמתי והתעוררתי רק עכשיו. רוצה לבוא?". בין ההתכתבויות, התחבטתי קשות בשאלה מה אוכלים בסיטואציה כזאת? ארוחת בוקר או ארוחת ערב? מצד אחד פיספסתי את ארוחת הערב ומצד שני התעוררתי כרגע מפאקינג 12 שעות שינה! התפשרתי עם עצמי על פיתה עם שוקולד עד להתבהרות העניינים החברתיים והגאסטרונומיים כאחד. הפלאפון שורק, "אתה ממש חצוף! מבריז לי, גורם לי להשתכר עם חברה מרוב עצבים ועכשיו חושב שאני פשוט אבוא?".
לפעמים בחורות הן כמו קזינו, אתה לוקח הימור רציני ואו שתזכה בקופה הגדולה של הערב או שתמצא את עצמך מוכה, כאוב וחסר כל. לחצתי על השב והתחלתי לכתוב: "או שתבואי או שתלכי... או שניהם... :)" כעבור שנייה סימסתי גם כתובת ומה אתם יודעים, קיבלתי סמס חזרה עם סמיילי קטן שאמר Jackpot!"". בוקר טוב ת"א, שמישהו יימזוג לי קורנפלקס! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
