מצחיק איך שיחות מתגלגלות. זה קרה כשנסענו ברכב והתחיל בידיעה רכילותית על עוד מישהו שלמד איתנו ונפל קורבן למוסד הנישואין ומשם התגלגל לזה שמישהי מהשכבה בדיוק ילדה תאומים לפני איזה חודש. בסופו של דבר הגענו לדבר על בנק הזרע אחרי שהדבר הוצע כפתרון סרקסטי לנטלי, שישבה במושב האחורי עם נעמה ובכתה על כך שהיא מתה כבר לילד ובקצב הדייטים הנוכחי שלה (סבתא שלי יוצאת ליותר דייטים) הסיכוי שלה לילד שווה ערך לסיכוי שלמייקל לואיס באמת יש בעיה בריאותית שמנעה ממנו גיוס לצה"ל (הוא לא ממש נראה חולה למי שלא שם לב).
מסתבר שכמעט כולנו ראינו את הכתבה הזאת שהייתה בטלוויזיה על ילדי בנק הזרע. בכתבה עלו הרבה שאלות בעיקר סביב כל נושא הדילמה על חשיפת זהותו של התורם מול הילד והתחושה שילדי בנק הזרע נושאים עימם כל חייהם כשאינם יודעים מיהו אביהם הביולוגי (למי שלא יודע, החוק במדינת ישראל מספק פרטיות וסודיות מלאה לתורם, כך ש"ילד המבחנה" לעולם לא ידע מי הוא אביו הביולוגי). לשמחת כל מי שחשש מנסיעה ארוכה ומשעממת מאשקלון לת"א, בענייני זרע תמיד יש לאנשים מה להגיד אצלנו בחבר'ה ואכן התפתחה לה שיחה קולחת ומפולפלת בנושא.
ערן (השופט עליון לעתיד סלאש אינטיליגנט על) ישר התחיל לתקוף את כל הנושא מזווית משפטית והסביר שבעצם בוצע בחקיקה איזון אינטרסים בין שתי זכויות: זכותו של התורם לפרטיות וזכותו של הילד לדעת מיהו אביו הביולוגי והוחלט שמכיוון שללא התורם לאותו ילד לא היו חיים, זכותו של התורם לפרטיות גוברת והינה חשובה יותר בראיית הכלל.
נעמה ישר קפצה, " דחוף ת'זכויות שלך לתחת ערן! אתה יודע מה זה לגדול מבלי לדעת מי זה אבא שלך? אם הוא הסכים לתרום שיסכים גם להיחשף כשהילד בן 18. זה לא כאילו הוא מחוייב לקבל את האחריות על הגידול של הילד או משהו, כולה לשבת איתו לאיזה קפה בארומה ולתת לו את הזכות הביולוגית להגיד אבא'לה!".
נטלי ישר קטעה אותה ואמרה שלדעתה זה יכול להעמיד את התורם במצב מאד לא נעים, "יכול להיות שלתורם כבר יש משפחה משפחה משלו, אולי מאז השיפשוף למען הקהילה הוא חזר בתשובה, התחתן והביא ילדים ורק חסר לו שפתאום תבוא ותדפוק לו על הדלת איזה פקצה תל אביבית שתגיד אבאל'ה בוא נעשה סיבוב בשנקין, בא לי להכיר אותך קצת. אותו תורם מסכן ולא קשור יהיה צריך באותו רגע לעזוב את ההכנות לבר מצווה של הבן הביולוגי שלו מתוך אי נעימות וללכת עם הפקצה הלא קשורה הזאת לשתות איזה שייק בננה בשם הביולוגיה. סתם קטע דפוק!". נעמה עכשיו יצאה גם על נטלי, "עדיף ככה מאשר שיום אחד איזה זקן במשבר גיל ה-50 יתחיל עם איזו פרחה בת 20 בבר במטרה להיות שוגר דאדי ובתכל'ס היא פרי זרעו מתרומה שתרם בגיל 30, אם אחים עלולים להתחבר (כמו שהראו בכתבה) אז גם זה עלול לקרות! גוועלט!".
כשהקשבתי לערן, נעמה ונטלי, לא הבנתי בכלל מה הקטע ועל מה כל הסיפור. התחלתי להסביר לחבר'ה שאני באופן אישי ממש הייתי רוצה ואפילו אשמח להכיר כל ייצור שבמקור הגיע מהביצים שלי. קראו לי פריק של נפלאות הבריאה, ילד מגודל, סוטה ביולוגי, איך שבא לכם, אבל יש בעיניי משהו קסום בלראות בחור או בחורה בסביבות גיל ה-20 שיצאו לטיול שורשים וכל השבילים הובילו אותם אל שק האשכים שלי. זה פשוט יהיה לי כבוד גדול לנוכח המאורע הזה להכניס את אותו נער או נערה לביתי, להתגאות בפני שאר בני משפחתי בפאר היצירה שיצאה מאשכיי ואפילו להציע לו או לה איזה פרי או עוגת הבית. אחרי שהם יצאו מהביצים שלי, זה המעט שאני יכול לעשות.
ערן התרעם והתחיל לתקוף את הזווית הכלכלית "מה יהיה אם הוא בדיוק צריך עזרה בשכר לימוד לתואר ראשון, והנקניק הזה שיצא מהביצים שלך רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה יוקרתית ויקרה לאללה בחו"ל, אה? מה תעשה אם הוא יתחיל לנגן לך במנדולינה קולנית במיוחד על המצפון ויגיד לך שלא היית שם בשבילו ב-22 שנים האחרונות ולשלם על התואר הזה שעולה 40,000 $ בשנה זה המעט שאתה יכול לעשות, אה? מה תעשה אז?". מבלי להתבלבל הרגעתי את הרוחות והסברתי לערן שבכזה מצב צריך להתחשב בילד ובסיטואציה. חשוב להיות הוגנים ולזכור שהדרך היחידה לשמור על מצפון נקי היא פשוט לא להשתמש בו אף פעם – ככה הוא נשאר נקי – כמו חדש. אם על התרומת זרע קיבלת 500 שקל, תן לו חצי, תגיד לו שזה החלק שלו ובצירוף חיבוק מהאבא שאף פעם לא היה לו הוא צריך להיות באופן יחסי דיי מבסוט על הישגי המפגש. "אתה חושב שאתה כזה חכם" אמר ערן, "אתה יודע בכמה המדד עלה ב-22 שנים האחרונות? כרגע אמרת לו שהוא זכאי לחצי! רק חסר לך שהוא יבקש גם הצמדה למדד והפרשי ריבית שנתית וכל התרומת זרע הזאת שלך הפכה להיות האוננות הכי יקרה בהיסטוריה!"
"כמה בכלל מקבלים על תרומה?" שאלתי בתום לב. ערן, התנדב לענות ואמר שהוא מניח שיש מדרג מסויים שמורכב מגובה התורם, מוצאו, השכלתו האקדמית, גווניו וכו'. "אז כמה אני יכול לקבל?" זרקתי שאלה לחלל הרכב. "הזרע שלך מופץ בחינם ברחבי ת"א" צחקה נעמה, "מי ישלם על משהו שאפשר לקבל בחינם כל סופשבוע?". "אל תקשיב לה!" צעקה נטלי שלשמחתי יצאה להגנתי, "יש מצב שהייתי הולכת על הזרע שלך אם הייתי יושבת מול קטלוג קולקציית זרע קיץ 2010. אין ספק שיש לך מפרט טכני עשיר ומתקדם ביחס לשאר הזרעים בשוק!".
השיחה הייתה מצחיקה והיו לה גם כמה רגעים קטנים של אינטיליגנציה ברמה מסויימת. לצערם של כל ילדי המבחנות לא יצאנו מהשיחה הזו עם איזשהי תובנה חותכת ומשמעותית אשר עתידה לשפוך אור ותקווה בנושא זכותם של ילדי המבחנה לאבא ביולוגי. לעומת זאת, מה שבטוח, אני אישית תמיד שמח לקבל כסף על משהו שגם ככה הייתי עושה בחינם ובגלל כל הצרפתים האלה שבאים כל קיץ ומציפים את ת"א, השכר דירה שלי לא נהיה זול יותר. תמיד עוזר להכניס עוד כמה שקלים מהצד. תכל'ס הפסקתי לדאוג לאוברדראפט שלי בבנק, הוא כבר מספיק גדול כדי לדאוג לעצמו. אבל מה שכן, החלטתי השבוע ללכת לפתוח חשבון נוסף בבנק הזרע. תחושה מדהימה לדעת שזה חשבון בנק שאף פעם לא ייכנס למינוס :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
