ראיתי תגובה שלה בפייסבוק, על הקיר של טיים אאווט תל אביב. התגובה הייתה חריפה, השם עדן צלצל טוב והתמונה נראתה מעניינת. לחצתי על התמונה שלה והתחלתי לבלוש לה בפרופיל. קראתי קצת סטטוסים, ראיתי כמה תמונות ונהייתי סקרן. שלחתי לה הודעה קצרה, חצי מתחכמת, חצי בנאלית וקיבלתי הצעת חברות. כך החלו להם יומיים של פלירטוטים דיגיטאליים.
עדן, שבאמצעות חיטוטי פרופיל, כבר הכירה אותי יותר טוב ממה שאני מכיר את עצמי, החמיאה לי על שמחת החיים שרואים בתמונות אך הביעה חשש כנה מפני האפשרות לפער גילאים בינינו. האמת היא שידעתי שזה יגיע. שילוב סקסי של חריפות ופתיחות ברמות האלה לא מקבלים מנערה בשנות ה-20 המוקדמות. כששאלו את השחקן ריצ'רד ברטון מה הדבר הראשון שהוא מחפש אצל אשה הוא אמר "היא צריכה להיות לפחות בת שלושים". יכול להיות שהוא כבר היה בן 50 כשהוא אמר את זה, אבל בכל זאת, כשיצאתי עם בחורות בנות 20 וקצת, הרגשתי עד כמה הן טרם חטפו כאפות הכרחיות מהחיים האלה. כאפות חיוניות. כאלה שלומדים מהן וממשיכים הלאה.
נאלצתי לפתוח את הקלפים ראשון ולספר לה על 26 האביבים שחלפו לנגד עיניי. מסתבר שההימור שלי פגע בול והיא אכן הייתה רק בת 34. הסברתי לה ש-34 בשנות רווקה תל אביבית, זה כמו רווקה בת 25 בכל מקום אחר בארץ. היא גם קצת עזרה לי כשטענה שגברים מתחת לגיל 27 נחמדים יותר, כנראה בגלל שהם פחות מתוסכלים מינית. הגענו לקונצנזוס ושלמות נפשית עם פער הגילאים והחלטנו להיפגש.
זה התחיל בכמה כוסות בבר יין קטן בנווה צדק. אחר כך טיילנו קצת על החוף ובסוף התיישבנו על סלע מול הים. היא קראה לי ילד בכל פעם שהיא רצתה להתגרות בי ואני קראתי לה סבתא כתגובה. שאלתי אותה אם אמא שלה וחברותיה דואגות להזכיר לה את תיקתוקיו של השעון הביולוגי. "מי שבאמת מודאגת מהשעון הביולוגי מוזמנת להקפיא ביציות, העיקר לא להתחתן סתם" ענתה לי מבלי להתבלבל ובחיוך גדול.
היא נראתה כמו אמאזונה. שיער גלי בצבע חום אגוז והיא נעה בביטחון רב אך יחד עם זאת בשלווה עילאית. היו לה קמטים קטנים ליד העין. לא של זקנה, של נסיון. היה בה משהו ששידר חופש והיה ברור כבר ממבט ראשון שהעיניים החומות והגדולת שלה ראו הרבה חופים, הרבה שקיעות והרבה זריחות. לא יודע אם זה עניין של גנטיקה טובה, העובדה שהיא צמחונית או זה שהיא יוצאת עם צעירים ממנה, אבל ללא ספק היתה לה גזרה שובבית וחטובה שלא הייתה מביישת נערה בת 20.
השעה כבר הייתה אחת וחצי. "בגילי כבר צריך ללכת לישון" היא אמרה בעודה מרימה את ראשה אליי ומטיחה בי זוג עיניים חומות וגדולות בעוד שערה הארוך מתנופף לו ברוח שבאה מן הים. "בגילך אסור ללכת לישון לבד" אמרתי. "אולי תצטרכי עזרה באמצע הלילה, ללכת לשירותים או תצטרכי כוס מים ולא תוכלי לקום מהמיטה, כדאי שיהיה מי שישגיח". "אני מניחה שאתה מוכן להתנדב לעזור לקשישים הערב" אמרה בחצי חיוך. "אם את מתעקשת" עניתי.
התעוררתי בבוקר כשאני מחבק אותה וחייכתי לעצמי כשנזכרתי שכל זה התחיל מזה שראיתי תגובה שלה בפייסבוק. עד לפני כמה ימים היא הייתה קיימת בשבילי רק במחשב ועכשיו אני במיטה מחבק אותה. בטח איפושהו בגלקסיה יושב חייזר שחוקר את המין האנושי, מסתכל עם טלסקופ על כל התהליך הזה ואומר לעצמו "פשש החבר'ה האלה מבינים משהו בקטלוגים".
. לשנינו היה ברור מהרגע הראשון שזאת לא תהיה מערכת יחסים. זאת לא הפעם הראשונה שאני עם אישה מבוגרת ממני מה שכל פעם מדהים אותי מחדש בנשים מבוגרות זה האופן שבו הן יודעות בדיוק למה אתה בא, מתי אתה הולך ועדיין שומרות על קלאסה לאורך כל המפגש, מבלי להוזיל אותו ולו לרגע. הן מכתיבות את הקצב, מכבדות ומקבלות כבוד רק מעצם נוכחותן. הן מחליפות את הצחוק המזויף בחיוך קטן ואמיתי, את הדרמה בהבנה, את המשיכה בתשוקה, את הסקס באומנות והן משאירות אותי חד יותר לגביי מה באמת חשוב לי באישה. תודה עדן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
