איזו מן ילדה

ביצוע: יהודית רביץ
מילים ולחן: יהודית רביץ


איזו מן ילדה את היית בבית הספר
לא כמו כולם רחוקה מכל היתר
איזו מן ילדה את היית ולא ידענו
לא תמיד היית לא קלה לא משלנו
מסתכלת מלמעלה, תמיד בצד, תמיד מרחוק
מתגלגלת עד למטה, תמיד לבד בקצה הרחוב
מטילה ספק בעצמך בכל היתר
כל אחד חשוד מכולם מרחק של מטר
איזו מן ילדה ולא ידענו לא הכרנו
מסתכלת מלמעלה, תמיד בצד, תמיד בספק
מתאהבת בגבוה, הוא לא ידע, הוא לא ישים לב
שקט מסביב אי אפשר כל כך לשמוע
בכי תמרורים בנפשך רוצה לפגוע
איזו מין ילדה, ולא ידענו, לא הכרנו
מסתכלת מלמעלה, תמיד בצד, תמיד מרחוק
מתגלגלת עד למטה, תמיד לבד בקצה הרחוב
איזו מן ילדה, איזו נערה
למה את בוכה
בצהריים היה לי כ"כ הרבה לכתוב.
ועכשיו? מן מחסום כתיבה שכזה. יש לי כ"כ הרבה מה לומר, אבל אני לא יודעת איך להעביר הכל לדף.
או איך להגיד את זה לאנשים.
היום בכיתה, באמצע שיעור לשון, פשוט התחלתי לבכות.
שום סיבה מיוחדת. פשוט התחלתי לבכות.
אולי זה התסכול מכל היום המעצבן הזה שהיה לי?
נרשמתי על איחור, אז אני צריכה מחר להתייצב אצל רכזת השכבה. אני אקבל 90 בתעודה בדייקנות.
היה טרום מיצב במורשת בשעתיים הראשונות.
רבתי הרבה היום עם יהל.
שטרן צעק לי באוזן שלוש פעמים, אז כל שאר היום כאב לי הראש ושמעתי צלצולים מוזרים.
והיה שעתיים מתמטיקה.
וכמובן, מחר צריך להגיש את הדף עם הבחירה שלנו במגמות. אני לוקחת קולנוע.
אז מה קרה שהתחלתי לבכות? אולי זה גם בגלל שפגעתי בעצמי.
בלי לשים לב, ומרוב עצבים, פשוט תקעתי את הציפורניים שלי באזור ליד הכתף, בזרוע הימנית.
אין צלקת, אין אפילו שריטה. אבל זה כאב קצת, והתחלתי לבכות מהמחשבה שבעצם אני עלולה לעשות לעצמי את זה שוב. לא רוצה לחזור על טעויות של אחרים משנה שעברה. זאת לא אני!!!
גם הייתי אמורה להיפגש עם יעל, אבל היא שכחה.
אז בדרך הביתה, התחלתי לבכות, ולחשוב על איך אני אפגע בעצמי.
ואז, בכיתי יותר כי חשבתי על זה שאני רוצה לפגוע בעצמי רק כי אני מעוצבנת על יעל.
לאן הגעתי?!
מחר בצופים בוחרים זוגות לאתגר.
ויש פעולת ניווטים לקראת האתגר.
מצפה לזה בקוצר רוח, באמת. וכמובן שגם למפגש ישראבלוג.
וביום שבת יש את ההופעה של קלי קלארקסון.
*+*+*Anni*+*+*
שזקוקה לכן, החברות מישרא יותר מתמיד, אפילו רק במילה טובה.
ושזוכרת שהיא עוד שמה את כל הפוסטים עם התמונות שהיא הבטיחה.
התחלתי לדבר בגוף שלישי....