כולנו בני אדם.
כולנו מתלבשים, כל אחד הצורה בה הוא רוצה ובוחר להתלבש.
בערך לכל צורת לבוש יש סטיגמה.
אם בת מתלבשת ביותר מדי פריטים ורודים- היא תיחשב לפאקצה.
אם מישהו יתלבש בשחור, איפור כבד וכו'- הוא יחשב לפריק.
אם מישהו (בעיקר מישהי) ילך/תלך אם מכנס גזרה גבוהה- הם יחשבו לחנונים (או כאלה שפשוט לא באופנה).
ויש עוד הרבה סטיגמות.
היום בבית הספר שיעור ראשון היה שיעור אנגלית.
המורה דיברה על מה רושם ראשוני עושה.
אם היא הייתה נכנסת לכיתה עם בגדים מוכתמים לגמרי, הרי שהיינו חושבים שהיא לא מכבדת אותנו, ולכן לא היינו מכבדים אותה. הסיטואציה השנייה שהיא תיארה, הייתה מורה לבושה בבגדים שחורים, ניטים ומלא תכשיטים כבדים, ואיפור כבד שנכנסת לכיתה. "מה הייתם חושבים עליה?" המורה שאלה. "איזה פריקית!" "אני הולך הביתה.." היו רק החלק קטן מהתשובות.
לאחר מכן המורה סיפרה לנו מקרה שקרה לה כמה שנים לאחור, כאשר היא נכנסה לכיתה חדשה.
ישר בזווית העין שלה היא קלטה ילדה לבושה בשחור ואיפור כבד יושבת בקצה של הכיתה. "אוי, איזו בעייתית היא תהיה" חשבה לעצמה המורה. וזאת בלי שהילדה פתחה את הפה כדי לומר מילה. לאחר מספר שיעורים המורה גילתה שאותה ילדה "פריקית ובעיתית" היא בעצם ילדה חכמה ומעניינת, כיפית ונחמדה.
מה שלי בעצם הפריע, זה התגובות של הילדים בכיתה שלי למה שהמורה תיארה.
נכון, גם אני לפעמים יכולה להסתכל על אנשים שלבושים בצורה "מוזרה" (שככה אנחנו מגדירים. מבחינת אותם אנשים זאת תלבושת רגילה לחלוטין) ולחשוב לעצמי "אוי...".
אבל אחרי שעברתי כ"כ הרבה מפגשי ישראבלוג, שבהם רוב המשתתפים היו "פריקים" כבר התרגלתי. ואפילו יש לי כמה חברים כאלה. ואפילו חברים טובים. עגילים במקומות מוזרים מעבירים בי לפעמים חלחלה, אבל למי שעשה אותם, שיהיה לו בכיף. זה הגוף שלו ושיעשה בו מה שבא לו.
כולנו בני אדם, לא משנה איך אנחנו נראים/מתנהגים.
אה כן, ואם תוכלו להצביע לי... =)
