תלתן

רק בשבוע האחרון עבר עליי שינוי גדול מאוד.

ביום חמישי (בדיוק לפני שבוע) הודיעו לי בישיבת צוות שאני עוברת להדריך ז' בנים בזוג.

סיפור ארוך על איך שזה קרה, אבל בסופו של דבר אמרו לי ככה: או שאת לוקחת את זה, או שאת לא מדריכה.

השאירו לי בכלל ברירה?

אז אחרי הרבה מחשבה, שיחות עם כמה חברות, שיחה עם הרשגדית (מיטל), ושיחה עם ההורים, החלטתי שאני הולכת על זה.

אני הייתי אמורה להצטרף לעומר.א. (שהיה איתי בצוות שנה שעברה), ולהדריך איתו בזוג.

הקטע הוא שרוצים לצרף לקבוצה שלו שלושה ילדים עם בעיות קשב וריכוז, ואמרו לי שאני אחראית עליהם.

אז כמה ימים שהכנתי את עצמי נפשית לזה (כי בכל זאת זה לעבור מצמי"ד לז' בנים).

וביום שני בערב סתיו (הרשגדית של צוות צמי"ד השני) התקשרה אליי, והודיעה לי שאני בצוות שלה.

אחרי שדיברתי עם מיטל והיא הסבירה לי הכל, דיברתי עם סתיו שוב והיא הסבירה מה התפקיד החדש שלי.

נשארתי בתחום ההדרכה של ילדים אוטיסיטים, אבל אני מדריכה את הילדים הקטנים יותר (ואני חייבת לציין שזה הרבה יותר כיף).

אני מדריכה עם בן.א. בזוג, כרגע ארבעה חניכים (אבל אולי משנים קצת את הקבוצות).

הצוות ממש אחלה (וגם הרשגדית), ורוב הצוות זה חברים שלי, חוץ משתי השמיניסטיות שאני עוד אכיר יותר טוב.

התברר לי שרוב החניכים הקטנים ברמה הרבה יותר טובה מהחניכים הגדולים. הם ממש מדברים ומשתפים פעולה.

הייתה כבר פעולה ראשונה, והיה בסדר.

-

אני מתלבטת: לצאת לטיול חנוכה או לא?

שנה שעברה יצאתי והיה נחמד והכל, אבל לא יודעת...

השנה ישנים בחניון שהרבה יותר קר, והמסלולים יותר קשים ומפחידים.

וחוץ מזה, אני בהחלט מעדיפה לא לצאת לטיול ולנצל את החופש הזה כדי לטייל ולהיפגש עם חברים מרחבי הארץ.

''they say time changes things, but actually...you have to change them yourself.''