אני עייפה..מרגישה שונה..הכל אצלי אחרת!
הבנתי שאני יכולה ליקבוע לעצמי מה יהיה טוב ומה רע ..וזה באמת ככה!
אני עושה הרבה שטויות והרבה טויות ולומדת מהם..אבל הטעויות האלו מעציבות אותי!
הכל מסובך ויש גם דברים כל כך פשוטים והמחשה על איך ליפתור דברים מסבכת אותי עוד יותר ..אני באמת
נורא עצלני וגם עכשיו יושבת ואין לי כוח לשום כלום כלום ושום דבר..=\ לא יודעת מה יש לי..
עוד יומיים נוסעת לאילת ואני עם העייפות שלי לא ממש חושבת שיהנה שם!
המצב בסדר יחסית לאחרים אבל אני מרגישה כאילו לי הכי חרא מכולם אבל זה לא נכון
אבל רע לי אני אוהבת מישהו שלא מכיר אותי לא שם עליי.לא יודעת שאני בכלל קיימת?!
ואני באמת שמנסה אבל לא מצליח..
אני מחכה לטוב ..לטוב הזה שקורא ליפעמים שאתה מאושר כלכך ומופתע למה!