מזה זמן שבחורה טובה, הלא היא אשתי מנסה לגרור אותי לנמל תל אביב. אני לא בליין גדול, לא הכי אוהב ללכת למסעדות ובטח ובטח שלא אוהב לנסווע לתל אביב.

בעצם למה אני כותב "בטח". אני מכיר הרבה אנשים שגרים שם ומרכז חייהם בתל אביב. הם ודאי לא יבינו מה אני לא מוצא בעיר הזאת.

אבל אני לא אוהב. אני לא אוהב את הפקקים, את מחירי החניה השערוריתיים, את הנסיעה היחסית ארוכה וגם את זה שאני לא ממש מכיר את הדרכים שם וזה תמיד מעמיד אותי במצב פחות נוח.

בכל אופן, כדי שמזימתה של בחורה טובה תצליח, היא רכשה קופון למסעדה כשרה בנמל תל אביב והיות ותוקף הקופון עמד לפוג היינו חייבים ללכת לשם כדי לנצל את הקפון.

הקופון נשמע מבטיח- שובר לארוחה זוגית הכוללת: מנה ראשונה, 2 מנות עיקריות, 2 כוסות יין וקינוח. אחלה בילוי רומנטי קרוב לשפת הים של נמל תל אביב.

האזור של הנמל באמת יפה ומרגיע. מזג האוויר היה נוח. הנוף לים היה משגע ולא היו שם הרבה אנשים. טיילנו בטיילת ונהננו לצפות בשמש רגע לפני השקיעה.

הגענו למסעדה לקראת השעה 19:15. בכניסה פגש אותנו איש חביב ושאל אם הזמנו מקום לשעה מסויימת. הסברנו לו שלא הזמנו מקום אבל יש לנו קופון ונשמח אם נוכל לאכול. "כמה אתם? שניים?"

"כן." ענינו.

"מתי תרצו לאכול? הוא שאל. "עכשיו" עניתי. 

"טוב. תבואו עוד רבע שעה. המסעדה נפתחת ב19:30. אני אדאג לכם לשולחן". המסעדה כנראה עמוסה, חשבנו לעצמנו. מזל שהוא הסכים להכניס אותנו.

עשינו עוד סיבוב על הטיילת וחזרנו למסעדה כעבור 20 דקות.

הפעם קיבל אותנו מישהו אחר שגם הוא היה חביב ושאל אם הזמנו מקום. הסברנו לו שדיברנו לפני כן עם מישהו אחר והוא אמר שנבוא ושיהיה בסדר. המסעדה הייתה ריקה מלבד שני אנשים שהגיעו כמה דקות לפנינו. כל השולחנות היו עם צלחות ריקות מוכנות לסועד הבא, אבל חוץ מצלחות לא היה על השולחנות שום דבר. לא כוסות, לא מפיות ולא סכו"ם.

התיישבנו ליד שולחן שעליו היו 2 צלחות.

לאחר עיון קל בתפריט, מלצר הגיע, צילום את ברקוד הקופון ולקח את הזמנתנו. המבחר לא היה מרשים ומבין האפשרויות המעטות מצאנו מהר מאוד מה להזמין. ואז חיכינו.

בניתיים הגיעו עוד כמה אנשים למסעדה והתיישבו בשולחנות הסמוכים.

המלצר הגיע אחרי כעשרים דקות כדי לומר שהמנה שאשתי הזמינה (דג סלמון) היא בתוספת תשלום וכדי להכין אותה יקח להם עוד חצי שעה. הוא לא ידע לומר מה תוספת התשלום, אז ביקשנו להחליף את המנה במנה אחרת שהייתה כלולה במחיר השובר שרכשנו.

אחרי שעה של המתנה שבה לא הגישו שום דבר לשולחן, אפילו לא כוס מים שביקשנו כמה פעמים, הזוג שהגיע לפנינו התחיל עשות רעש על כך שהם מחכים כבר שעה ואז באמת התחילו לזרום אליהם מנות.

אנחנו פנינו לצוות המסעדה כמה דקות לאחר מכן וגם לנו הבטיחו שיהיה בסדר. אבל רק הגישו לנו כוסות עם יין. לאחר שעה ורבע של המתנה קיבלנו סוף סוף את המנה הראשונה. חמש דקות אחרי זה, הגיע גם סכו"ם כדי שנוכל גם להתחיל לאכול...

היה לי מוזר שכדי להביא סכו"ם המלצר היה צריך ללכת כל הדרך למטבח ובחזרה במקום שתהיה לו עמדה קרובה עם כל הסכו"ם הדרוש.

כמעט כל השולחנות סביבנו קיבלו יחס דומה ואפשר היה לשמוע את רחשי ההתעצבנות. כתבתי "כמעט כל השולחנות" כי לידנו היה שולחן אחד שקיבל את הכל לפני כולם, כולל הזוג שהגיע לפנינו. אני לא יודע בזכות מה הם קיבלו שירות טוב יותר, אבל יכול להיות שהם היחידים שהגיעו ללא שובר הנחה.

קצת אחרי שסיימנו את המנה הראשונה שהייתה סבירה, הגיעה המנה שאני הזמנתי. למרות שצלחות המנה הראשונה היו כבר ריקות, המלצר לא טרח לפנות אותן עד לסוף הארוחה וגם זה ההי רק אחרי שביקשנו ממנו לפנות אותם.

אחרי שסיימנו לאכול את המנה שלי, שאלנו שוב מה קורה עם המנה שאשתי הזמינה, אבל לא היו לנו ציפיות גבוהות.

כשסוף סוף הגיעה מלצרית עם מנה לאשתי, בחורה טובה אמרה לה: "תודה, אבל זה לא מה שהזמנתי". המנה הזו הייתה דג סלמון, אולי זה שהוזמן בתחילה והוחלף מעל שעה לפני כן. אז המלצרית לקחה את המנה חזרה למטבח.

כדקה אחרי שעזבה אותנו, הלכתי אחריה לכיוון המטבח. שם שמעתי קול מהמטבח אומר שהוא עכשיו יתחיל להכין את המנה שאשתי ביקשה.

תוך כדי, הבחנתי באחד מהמלצרים לוקח עם היד שלו עגבנית שרי מתוך מנת הסלמון שהמלצרית הניחה ואוכל.

"אנחנו לא מוכנים לחכות עוד למנה" אמרתי. המלצרית הודיעה למטבח שהיא מגישה לאשתי את המנה הזו (סלמון) וזהו.

"אתם רוצים את המנה הזו? אף אחד לא נגע בה" אמרה לי. 

אמרתי לה שאנחנו מוכנים לקבל את המנה אבל לא מוכנים לשלם יותר עבורה. "ודרך אגב, המלצר שעמד לידך אכל עגבניה מהמנה"ץ

המלצריךת הכחישה אבל לא התווכחתי.

המנה שלי הייתה מעט קרה איפה שהייתי מצפה שהיא תהיה חמה וחמוצה בצורה לא טובה. זה לא הרגיש בכלל כמו משהו טרי.

מנת הסלמון של אשתי הייתה דווקא לא רעה. וגם הקינוח היה בסדר.

יצאנו משם אחרי למעלה משעתיים ואפילו השארנו טיפ למרות שלא הגיע להם.

"אם תחזרו לכאן, אני מאוד מקווה שבפעם הבאה תהיה לכם חוויה מתקנת" אמרה המלצרית שבאמת הייתה הכי בסדר שם. אבל נדמה לי שברור לה, כמו שזה היה ברור לנו, שלמסעדה הזו לא נחזור עוד לעולם.