| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 9/2003
 אחים
למי שלא קרא, נולד לי בן בשבוע שעבר. בן שני.
לא ידעתי איך אחיו הבכור (שהוא בן שנתיים) יגיב לאח החדש. תיארתי לעצמי שהוא בטח יקנא. שמעתי סיפורים על ילדים קטנים שמרביצים לאחיהם התינוקות עקב הקינאה. לא שאני חושש שהבן שלי יעשה משהו כזה, אבל אי אפשר לדעת.
כשהבאתי אותו לבקר את אמא שלו ואת אחיו הקטן בבית החולים מיד לאחר הלידה, הוא לא התייחס אליו במיוחד, אלא רק אמר כל הזמן "בייבי" וכשהלך אמר "ביי, בייבי" ושלח נשיקה עם היד.
עכשיו אנחנו אצל ההורים של אשתי עד הברית.
הוא מראה סימני קינאה. בכל פעם שאני מחזיק את התינוק הוא רוצה לשבת עליי גם כן. כשאני מושיב אותו על ברכיי לצד התינוק הוא קורן מאושר. בהזדמנויות אחרות הוא מראה שהוא ממש שמח ואוהב את אחיו הקטן. הוא רוצה לשמח אותו ולדגדג אותו (את זה אנחנו לא מרשים, ורק אומרים לו שהוא יכול ללטף אותו). כשהחלפנו לתינוק חיתול , הוא נשכב לצידו בחיוך מלא שמחה.
אם התינוק בעריסה, והוא בוכה אז או שהוא אומר לנו שהוא בוכה, או שהוא מנדנד את העריסה, ממש כמו מבוגר.
אני מקווה שהוא ימשיך לאהוב אותו ושגם אחיו הצעיר יאהב אותו ושתמיד יהיו שמחים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
