אני חולה.

יש לי דלקת גרון ודלקת אוזניים.

כואב לי ולא כיף לי בכלל.

זו ההזדמנות שלי להתפנק קצת על ההורים שלי ואשתי, אם הם יסכימו...

כשרק התחלתי לצאת עם אשתי (כשהיינו רק חברים) הייתי חולה והיא נסעה במיוחד באוטובוסים לבקר אותי.

שמתם לב שכשגברים חולים, אז הם נהיים חסרי אונים ואילו הנשים לא כאלה?

אגב, עד שהלכתי היום לרופא, אף אחד כאן לא ממש האמין לי שאני חולה (למרות שהיה לי חום!).

עכשיו שחזרתי מהקופ"ח, אשתי אמרה לי שהיא מאמינה לי. תודה רבה. (אז עכשיו תפנקי אותי?).

יש הרבה תגובות מהפוסט הקודם שעדיין לא הגבתי אליהם, אני אגיב בהזדמנות, פשוט לא היה לי כח.

חג שמח ושבת שלום!