"תחשבי על זה, אם נעמיד פני חברים.." "נעמיד פני חבריים?!??" ".. כן חכי, אם נעמיד פני חברים, תום יקנא ויבין שהוא מתחיל לאבד אותך, ושוהם בכלל לא תוכל לרצות להיות חברה שלי שוב, זה גיאוני!"

"אבל אם נהיה כאילו חברים, תום יקנא אבל לא יכול להיות החבר שלי,"

"אנחנו רק רוצים להיות חברים לאיזה חודש, שהתודעה תחלחל בתום, וששוהם תתאקלם פה ותמצא איזה חתיך אחר לעבור אליו, תראי איך תוך שבועיים היא עוברת ממני הלאה."

אלין נראתה מרוצה.

"רציני?"

"רציני רציני,"

פרק 7

ניתקתי את השיחה. אם אי פעם יצא לי לחשוב שחצי שעת תידרוך על בחורה אחת זה יותר מידי, שלוש שעות זה באמת מוגזם ! כששוהם תגיע אסור לי להסתכל לה בעיניים יותר מ4 שניות- זה שובר את אשליית האדישות. 

אסור לי לדבר על בנים - מלבד איתן ואסור לי לאכול כל דבר שלא בצבע ירוק.

בנים.

כשהם מפחדים ממשהי רואים את זה מקילומטרים, ועד כמה שאיתן בטוח שהוא יכול להסתיר את העיניין הוא טועה, ואם אני רואה את הפחד שלו ממנה. אז השוהם הזאת בטח תריח את זה עם עיניים קשורות ובמרחק של מאות קילומטרים מכאן.

"אלונה תדפקי על הדלת בפעם המיליון !" 

"שתקי איריס זה לא כאילו אני מנסה להפריע לך להוריד שיער בכוונה "

בנות.

אם הצלחתי לגדול 17 שנה עם שתי אחיות גדולות טירונות זה כבר קטן עליי.

איתן ניסה לתפוס דקת שקט אחת בבית בשביל לעבור על תוכנית פעולה למחר, כששוהם תגיע אין מקום לטעויות. הרושם הראשוני חייב להיות מדויק ומשפיע. 

הלבוש חייב להיות נכון, אפילו זמן ההגעה ועם מי יהיה קריטי בסיטואציה. ואיתן החליט שהוא עומד ללכת על הרושם הבא - הוא לא אותו האיתן שהיא הכירה, הוא ג'לטלמן ומחויב כל כולו לאלין ולקשר בינהם.

שוהם לא תבין מאיפה זה בא לה.

עכשיו רק לכוון שעון מעורר רבע שעה מוקדם יותר, יש הרבה להספיק.

"מממ... בשבת אין בי"ס אמא" זה כמו שאין עבודה איך היא אף פעם לא מבינה ?

וגם ממתי היא דופקת בדלת ? היא בדרך כלל צורחת מהמטבח.

צילצול בפעמון.

אלין עפה בתנופה מהמיטה, הפילה את עצמה לרצפה והעיפה מעליה את השמיכה.

אני לא מאמינה שהשעון המעורר לא צלצל ! מה השעה בכלל ?! 

בדרך כלל שאלין לא מתעוררת לבי"ס תום היה בא ומצלצל בפעמון עד שהייתה פותחת לו את הדלת ויחד הם היו צוחקים על התירוץ המביך שהיה מעביר למורות עד שלבסוף הן התיאשו מלשאול.

שבע בבוקר, אני לא מאחרת לשום מקום, אוף מי זה עם הצלצולים האלה ?

"רגעע אני באה !"

יש עוד חצי שעה עד שהשעון מעורר אמור לצלצל, וממש לא אכפת לי אם העולם בא אל קיצו, זה לא תירוץ מספיק טוב בשביל להעיר אותי.

אלין פתחה את המנעול

אם זה עוד פעם הזקן מקומה למעטה אני נשבעת שמחר תיבת רעל תגיע לו אל תיבת הדואר

היא שיפשפה את עינייה וסובבה את הידית.

איתן?!

אלין תרקה את הדלת והתחילה לדדות חזרה לכיון המיטה.

הדלת שכבר לא הייתה נעולה נפתחה לרווחה ואיתן נכנס ללא כל הזמנה מפורשת.

"מתי בדיוק את חושבת על להתחיל להרגן ?!" הוא נשמע מזועזע, אוף איתו וכל השטויות שלו.

המיטה, הללויה !

"אלין מה את חושבת שאת עושה ??"

"מממ..."

אלין משכה את השמיכה עד מעל לראש וידעה כי לא יפריעו לה ההקנטות שלו אם תגמור בלילבה החלטה לישון.

"אלין, זה היום ! שוהם מגיעה, אליןן"

הוא פתח את התריסים ואור גדל ומסנוור של תחילת יום הפך את השמיכה לבהירה יותר מנקודת המבט של אלין. החדר כולו היה מוצף אור ולאיתן לא נשאר דבר מלבד להגיד

"דובונים ? את לא טיפה מבוגרת בשביל זה?" 

"לך תדפוק תראש בקיר איתן !"

"תקומי!"

השמיכה ירדה, ויחד איתה האסימון של אלין. איתן בתוך הבית, עקשן , והמראה של השיער שלי על הבוקר הוא לא משהו למות עליו. למה השוהם הזאת בכלל חוזרת לכאן ? זה לא כאילו איתן הוא מציאה כל כך שווה שצריך לחצות את הארץ בשבילה ! אלין התישבה על הסדין דובונים העיפה עליהם מבט ואחר כך היישירה אחד אל עבר איתן.

"אתה. החוצה."

תוך רבע שעה היא פגשה באיתן המחכה לה בסלון מוכנה ומאורגנת לצאת לבי"ס. 

מה הוא כל כך ממהר?! יש עוד שעה עד שיתחילו הלימודים !

רק עוד שעה ! אלוהים ישמור את הילדה הזאת, יש לנו עוד הרבה עבודה, לא ככה צריכה להיראות החברה שלי ביום שבו אני צריך להרחיק מרחק שנות אור את היחידה שיכולה להרוס לי את החיים החדשים והסבירים שבניתי.

"קחי את אלה" איתן הוציא שקיות על גבי שקיות מתוך תיק נוסף שדאג למלא עוד בערב לפני, מלא בבגדים, מכנסונים קצרים ושמלות שלא היה בטוח אם יגררו את התנגדותה של אלין.

"מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה ?!" אז היא כן מתנגדת, למה היא כל כך קשה כל הזמן ?!

"אלה בגדים ישנים של אחיות שלי, כבר לא עליהן לצערן הרב" איתן אמר בחיוך מסופק. לא להאמין שלראות את אלין עצבנית על הבוקר יכול כל כך לשעשע אותי.

"ואתה חושב שאני אלבש את זה כי עלה לך החום או שסתם נולדת פגום ?" אבל היא מסתכלת על הערמה, מרימה פה חולצה ושם שמלה, היא לא יכולה לעבוד עלי. הבגדים הכל כך נשיים של אחיות שלי בטוח חדשים בשבילה. היא עוד תודה לי על זה. אבל לנסות להיות הצודק לא יעזור לי פה.

"אם את לא רוצה אני לא אכריח אותך" הוא סובב אליה את גבו והתחיל להעמיס את הבגדים חזרה אל תוך התיק.

"איתן," ניצחון ! "אם אתה חושב שכאדי.." אבל כשהסתובב וראה את אלין נועצת מבטים בכפות הרגליים שלה, הניצחון כבר לא הרגיש מתוק כל כך .

מה אני אעשה איתה ?! איזה בחורה נורמאלי אומרת לא לכל הגדים האלה ?

איתן השמיע אנחה קלה, שכמעט גרמה לאלין להתעצבן אבל הוא השיב בכנות

"שמעי, אני לא הייתי אומר לא לכל כך הרבה בגדים בחינם ועוד לכאלה שבאמת יפים" על אחיות שלי אפשר להגיד הרבה דברים, אבל לטובתן יאמר כי הטעם שלהן בבגדים הוא מצוין.

אלין לקחה את המכנס הראשון שהניחה עליו את ידה עוד ממקודם כשחיטטה בערמה בהסתייגות.

"לאן ?"

"לראות אם זאת בכלל המידה שלי"

את השלב הזה לפחות עברנו, אם היא הסכימה למדוד את המידה סימן שאת הבגדים שיתאימו היא תשמור, במילא לאחיות שלי לא היה יותר למי להעביר את הבגדים האלו ועד שתיים בלילה ישבתי לעבור על המידות. לאלין יש אחלה גוף בסופו של דבר.

השלב הבא יהיה לגרום לה להתנהג קצת כמו ביצ'ית, להרתיע את שוהם. מעניין אם היא בכלל מסוגלת להתנהג כמו אישה קרה ומלאת חשיבות עצמית.

"איך זה?" איתן קטע את רצף המחשבות ההולכות ונבנות בראשו ופנה להביט באלין. בינגו.

"יושב עלייך בול" החיוך שעלה על פניו הסגיר שלווה, רגיעה רק לרגע מכל מה שעוד עומד לפניהם ואלין ראתה שהוא באמת שמח שהיא אהבה את המכנס. הוא היה קצר בצורה מחרידה אבל בהחלט החמיא לרגליים הדקות של אלין.

מעניין אם אצליח להלביד אותה בחולצה צמודה גם כן ..

"לא, אין סיכוי," כאילו קראה את מחשבותיו אליו קראה אליו מתוך ערימת הבגדים.

"את החולצות הצמודות האלה אתה יכול להחזיר לאחיות שלך, אני מתפלא אם הן עלו עליהם באיזשהו שלב אחרי גיל חמש!"

אוקי, לא הכל מושלם בחיים, לפחות את המראה יש לה, החולצות הרפויות דווקא נראות חלק מהלוק שלה, הגיזרה שלהן דווקא מדגישה את ידיה הרזות ואת המותניים הצרות.

"אתה תמשיך לבהות ככה עוד הרבה זמן?" שתהיה לי בריאה, מתי היא הפסיקה להיות מובכת והתחילה לתפוס ביטחון כזה ?!

"אוקי, עכשיו, נעבוד על הגישה שלך."

עכשיו אני מבינה למה הוא הגיע כל כך מוקדם ! ולא , אין שום סיכוי שאני אהיה הביצ'ית שהוא רוצה שאני אהיה. יש גבול עד כמה נמוך אני מוכנה לרדת בשביל התוכנית הזאת. העיפות על הפנים של איתן יותר מגלויה כרגע, ואם נצא עכשיו נגיע בדיוק 7 דקות לפני הצילצול. בשיחה אתמול איתן אמר שהוא רוצה 4, צריך להתארגן ליציאה הסופית.

"עוד שתי דקות כדאי שנצא איתן" 

"טוב, אז שינוי בתוכניות," 

אני עד כדי כך גרוע בכל עסק הביצ'ית הזה  ?!

"את פשוט תזרמי עם כל מה שאני אומר, ותנסי להיות כמה שיותר סנובית ומרוחקת." הבעת פניו נעשה רצינית.

"באמת, לטובתך"

באותה אווירת רצינות אלין נעלה את הדלת והם התחילו לצעוד בדרכם לבי"ס