לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

In Loneliness Of Tow Souls



כינוי: 

בת: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

תשובות לשאלון השבועי


אימוץ - בעד או נגד ולמה?
בעד.
עדיף מאשר לגדול במוסד רבוץ ילדים.
האמת שאני לא יכולה להגיד בדיוק, זו צריכה שצריכה להישאל לילד יתום בעצמו,כי הוא יודע מה הכי טוב בשבילו.
למה אני בעד גם, שהילד גודל במשפחה,שזו מתנה מופלאה, גם אם המשפחה לא ביולוגית, הילד בכל זאת מתרגל למשפחה כאילו היא משפחתו האמתית. זו דעתי.


האם לדעתך ההורים צריכים לספר לילד המאומץ שהוא מאומץ?
כן.
לדוגמה ילד שאינו דומה באף צורה למשפחתו ולקרובי משפחה, יעלה ספקות.
האמת יכולה להכאיב, כאב לא דוקא דבר רע.
לא להגיד לילד שהוא מאומץ זה לגזול ממנו זכות לדעת משהו על עצמו.

אם כן באיזה גיל?
בכל גיל.

האם כדאי שהילד יכיר את ההורים הביולוגיים שלו?
אני חושבת שבנאדם צריך לדעת איזה דם זורם בעורקיו.
זה יכל להיות טוב ויכל להיות לא טוב.
ואו יש כ"כ הרבה מה להגיד על זה.

האם באחד הימים בעתיד הרחוק תשקלי את הרעיון של לאמץ ילד?
לא. אני רוצה ילד שיהיה בשר מבשרי.
אבל אני שוקלת לאמץ חיות בעתיד.

האם את מכירה מישהו מאומץ?
כן. ידידה שלי.

אם כן, האם לדעתך זה משפיע עליו ועל ההתנהגות שלו?
אני לא חושבת.


האם היו פעמים שחשבת שאת מאומצת, ולמה?
לא. בגלל שירשתי כ"כ הרבה מההתנהגות,אופי וחיצוניות מההורים שלי, שזה פשוט בלתי אפשרי לחשוב שאני לא בשר מבשרם.

נכתב על ידי , 22/3/2010 08:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז נתחיל בזה...


הבלוג הראשון שלי היה בערך בגיל...11. נראה לי. והוא היה קיים רק בגלל שלבנות אחרות בכיתה שלי היה בלוג.
מאז פתחתי כל מני בלוגים שלא ממש שרדו.
החלטתי שאני פותחת בלוג רציני (לפחות אחד!) שאני אכתוב בו את מה שאני מרגישה איפשהו בפנים, אי שם בתוך הגוף והנשמה.
 אז הנה נתחיל...

אני לא אוהבת לדבר. בכלל לא. אני מעדיפה להביע מילים ע"י שפת גוף.זה יותר פשוט בשבילי.
הסיבה שאיני אוהבת לדבר יחסית פשוטה.
הקול שלי חלש,הוא לא עוצמתי.
הקול שלי כאילו קבור עמוק בגוף,וכלל לר נמצא בגרון במיתרי הקול.
ה'ול שלי חלש,חסר רגש.
כשאני כועסת כאילו הקול שלי נבלע.נעלם ממני.המועקה נמצאת בגרון ומשתיקה את קולי.
לפעמים אנשים אומרים הרבה בלי לחשוב לפני.
וחצי ממה שהם אומרים אלו שטויות שלא הוקדשו להם כל טיפת מחשבה.
בגלל זה אני אוהבת לתכנן מה לומר בעתיד. אני מוסיפה ומשנה,חושבת על כל מילה במשפט. אבל אני כלל לא אוהבת לדבר.
ככה שזה פרודוקסלי. בעתיד אדע להגיד דברים רוללנטים.
המראה הווזואלי מדבר בשבילי המון.
אני מבינה את הכלב שלי בלי שהוא אומר אף מילה (הוא לא יכל טכנית),(אם נביחה נחשבת).
מצד שני אני אוהבת מילים.מילים בעלות משמעות עמוקה.


נכתב על ידי , 22/3/2010 08:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





23
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsomebody14 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על somebody14 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)