אתה הידיד הכי טוב שלי.את כל הקורס שלנו בצבא עשינו יחד. עברו את החלקים הקשים..
למרות שהייתי בטוחה שתשכח ממני כשיגמר הקורס ותהיה מוצב בצפון ואני בקריה, המשכנו להיות בקשר.
תמיד ידידות טובה, הרבה הומור, ירידות אחד על השני, הרגשתי כמו אחד מהחברים שלך..
בזמן האחרון משהו השתנה.
בפוקס מטורף, בתקופה שבה רבתי עם חבר שלי ולא ידעת, שלחת לי הודעה שאתה באמת אוהב אותי.
דיברתי איתך על זה והבנתי שזה בקטע ידידותי. אפלטוני.
כמה שבועות אחרי, נסענו לים יחד. לבד.
לימדת אותי לגלוש, או לפחות ניסית. המראה שלך בלי חולצה, הנגיעות התמימות שלנו, המכות במים.
האדרנלין בגוף שלי לא נרגע.
פעם אחת תפסתי אותך מסתכל שניה על הגוף שלי במבט עמוק..
הרגשתי עירומה מולך עם הביקיני הזה.
אם לא היה לי חבר, היינו מתנשקים.
שבוע שעבר עברת ניתוח. חשבתי לבוא אלייך בשישי בערב.
אבל בסוף התחרטתי. אמרתי לך שאין לי איך לחזור ממך.
אמרת לי בצחוק שהיית מציע לי לישון אצלך, אבל נצטרך לישון כפיות ולא הגענו לשלב הזה עדיין.
אתה לא יודע מה הערות שלך עושות לי.
התכתבתי היום עם האקסית שלך, זו שאתה אוהב ושהיא חברה שלי, הרגשתי רע עם עצמי.
אני רוצה שתחזרו כדי שאני לא אעשה שטויות.
אני לא רוצה לעשות שטויות.
לא רוצה לאבד אותך בתור ידיד שלי.
לא רוצה לעזוב את חבר שלי כדי לדעת איך זה איתך.
לא רוצה להימשך אלייך. להרגיש מחוברת אלייך.
לפעמים אני מדמיינת איך זה יתחיל בנינו. הרגע שבו נתנשק.
איך זה יהיה לשכב איתך.
אסור לי לחשוב על זה.
אמשיך להזכיר לעצמי תמיד: אתה רק ידיד שלי, אתה רק ידיד שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-just me-