עם הרגליים על האדמה והראש בעננים...

מכירים את זה שמדברים בשיעור על המורה למשל והיא שואלת "את רוצה לשתף אותנו במשהו?"

ואז אין מה להגיד?

אז מתחילים לגמגם ומסמיקים לגמרי, וכל הכיתה צוחקת(לא עליך, איתך...) ואז המורה מתעצבנת עוד יותר

אז היא מעיפה אותך החוצה..

אז מתים משעמום במסדרון כי בדיוק היום בשעה הזאת אף אחד לא בחוץ ואז מגיע המנהל ששואל אותך

למה המורה העיפה אותך מהשיעור, ואז שוב מתחילים לגמגם... וזהו. אז נהרס היום סופית.

ואז מגלים שהדודה באה לבקר ותמיד אבל ת-מ-י-ד  היא תגיד "וואו! איך גדלת!"

גם אם היא ראתה אותך כבר לפני שבוע...

וגם לא משנה בת כמה את היא תצבוט את הלחי.... ובכוח...(אווץ'!!)

ואם את תעירי משהו לא נכון בגלל שאת עצבנית ממה שקרה בבית ספר היא תגיד בקול של מורה (גם אם היא לא) "אה, גברת צעירה!"

אני שונאת שקוראים לי גברת צעירה!
זה מזה הופך אותך לבן אדם קטן!
זה התנשאות כזאת שהיא סוג של מוסוות שמזכירה לך בת כמה את לעומתה... (איזה 100 שנה הפרש לפי המראה.... ולטובתך כן?!)

יש שני סוגים של דודות: הסוג שחושב שאת רזה והסוג שחושב שאת שמנה,

בלי שום קשר למשקל!
אם היא מהסוג הראשון היא גם תגיד "נו תאכלי משהו! את ממש מקל!"

ואם היא מהסוג השני היא תגיד "נו באמת! את לא יכולה לסתום את הפה קצת?"

וכל זה קרה בגלל שסתמת את הפה קצת כשהמורה שאלה??

אז אני לא מכירה את זה.... כי לי תמיד יש מה לענות למורה !!!