סניליות זו לא מחלה. זו דרך חיים.

שוב הוא מעופף לו בשדה הפרחים,

נהנה מן האוויר הצלול,

השמש החמימה,

החיים יפים.

שוב הוא מחפש לו את הפינה החמה שלו,

מקום לנוח מהרוח הנושבת,

מקלט מהשמש הקופחת,

רוצה להשתקע.

שוב הוא מוצא את עצמו בפרח קט,

מריח את ריחו הנהדר,

שותה את צופו,

מתאבק באבקניו.

ושוב, אין זה הפרח שלי.