בלוג סיפורים:)
|
 כינוי:
הכותבת שלכם(: בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הוסף מסר | 3/2010
פרק 1
צלצול הפעמון על הדלת העיר אותי. פקחתי את עייני, הייתי בסלון שוכבת על הספה.
הטלוויזיה הייתה דלוקה על ערוץ הטלנובלות. על המסך נראו מריאנה ואלחנדרו כוכבי הטלנובלה האהובה עלי.
שפשפתי את עייני וקמתי לפתוח את הדלת.
"בוקר טוב אהובתי" פול הדביק לי נשיקה חמה. "היי" מלמלתי חצי רדומה.
לפתע צץ בידו פרח אדום. חייכתי וחיבקתי אותו.
"היום יש לנו שנה ביחד" הוא לחש לי.
"אני יודעת, איך אפשר לשכוח?"
"אז תתארגני מהר, ונצא"
"לאן?" שאלתי מופתעת. "הפתעה" הוא אמר והתיישב על הספה.
הסתכלתי עליו במבט שואל. "קדימה, יש לנו הרבה דברים להספיק היום" הוא אמר.
- - -
היום הזה היה יום מושלם.
פול לקח אותי לשיט בים, הוא שכר לנו ספינה קטנה ויפה.
ולקראת הערב התיישבנו על המיטה בספינה.
"דונה" פול לקח את ידי. "מוכנה לקבל את המתנה שלך?" הוא שאל בחיוך.
חייכתי "ברור" הוא הוציא מכיסו קופסא קטנה כסופה.
הוא פתח אותה ובפנים היה שרשרת עם לב שחרוטות עליו האותיות P&D ( פול & דונה )
"וואו... אני.. לא יודעת מה להגיד. באמת, זה מדהים" הוא ענד אותה על צווארי.
"הגיע תורך" אמרתי בקריצה. "אוקי, זה לא כ"כ יפה כמו השרשרת אבל.."
אמרתי בעודי פותחת את הקוספא הקטנה שלי. הוצאתי את הצמיד שקניתי עם לינדה יום לפני.
הוא חייך. "על מה את מדברת? זה מושלם" שמתי לו את הצמיד ביד.
שכבנו מחובקים. הריח שלו היה כל כך טוב.
"את יודעת שאני אוהב אותך נכון?" הוא שאל. "כן, גם אני אותך."
"ואת יודעת שכל מה שאני עושה זה בשביל שיהיה לך טוב?"
הסתכלתי עליו בשאלה "מה קורה, פול?"
הוא נשם עמוק. "סוכנות הדוגמניות של בריאן קמפבל מחפשת את הדוגמנית
הבאה. מישהי שהם ישקיעו בה את כל מה שיש להם כדי שלבסוף תיהיה דוגמנית על.
ו... רשמתי אותך" "מה?!" קמתי מהמיטה.
"אני יודע שזה החלום שלך"
"כבר לא! דיברנו על זה כבר, מאז מה שקרה לדניאל אני לא רוצה את זה."
"דונה, את לא חייבת להיות כמוה. את יכולה להצליח!"
"לא. אני לא רוצה, ואין על זה ויכוח."
פול נאנח.
- - -
ישבנו במכונית בדרך חזרה, הסתכלתי דרך החלון ולא אמרתי מילה.
"את חייבת להיות כזאת ילדה קטנה?!" פול אמר לבסוף בכעס.
הסתכלתי עליו המומה. "פול, אתה יודע שלא רציתי את זה!"
"אני יודע שאת רוצה את זה! ומהפחד את לא עושה כלום. דונה את צריכה להתגבר
על הפחדים שלך" "זה לא פחד!" "אז מה זה?" הוא שאל.
שתקתי. "פשוט יכלת לשאול אותי לפני שרשמת וזהו" אמרתי בשקט.
הוא הסתכל עלי "ואז מה?! בחיים לא היית מסכימה"
"פול!" צעקתי עליו "תסתכל לאן אתה נוסע"
"אני רק רוצה שתיהי מאושרת" הוא הסתכל על הדרך ואז שוב עלי.
"אבל לא ביקשתי את זה!"
הוא שתק, אור גדול האיר עליי.
"אני אוהב אותך" שמעתי לחישה לפני הצפירה הגדולה " בווווווום " ענק נשמע ברקע.
________________________________
מקווה שאהבתם, זאת רק ההתחלה.
בבקשה תגיבו! (:
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
