נעלמתי קצת...

הייתי צריכה זמן לאסוף את עצמי ולהחליט עם עצמי מה טוב בשבילי ומה לא.

לא היה קל בכלל .

עבר עליי שבוע לא פשוט... וטוב שהוא עבר !

לירן ואני לא ממש דיברנו השבוע,

היינו במן ריב כזה... או יותר נכון מלחמות אגו מטופשות.

את האמת שגם יצא לי לחשוב בזמן הזה שכמה טוב היה לי להיות לבד,

בלי קשר עם מישהו. פשוט לבד. עם עצמי.

החיים היו הרבה יותר פשוטים, זה מה שבטוח.

לא הייתי צריכה להתעצבן כל פעם מחדש... לריב כל פעם מחדש.

אנחנו שנינו, גם אני וגם לירן עם אגו מפה ועד השמיים וכשאנחנו רבים זה קצת בעייתי.

כל אחד חושב שהוא צודק ושהשני טועה.

אני שונאת לריב איתו, בסוף תמיד יוצא שהוא כאילו "מוותר" לי ויוצא מהריב, ופשוט הולך ולא חוזר..

זה גם מה שקרה הפעם.

נמאס לי להרגיש רע עם עצמי כל פעם שהוא הולך, ואז לייסר את עצמי ולהתחיל להגיד לעצמי 'אולי אמרתי משהו לא בסדר?' 'אולי פגעתי בו?' 'אולי הגזמתי עם התגובה?' כאילו WTF ! מה, הוא לא פגע בי?!

שישי- שבת בן דוד שלי ניסה להשלים.. הוא התקשר אליי ואמר לי שקשה ללירן ושהוא כל היום 'בוכה' לו ושהוא מצטער.

אני לא רוצה שחבר שלי ישלח אליי שליחים כדי לנסות להשלים בנינו זה מעצבן!

אמרתי לבן דוד שלי אם יש לו משהו להגיד לי שיבוא ויגיד לי את זה בפנים.

במוצאי שבת לירן בסוף בא אליי, התחיל להתחנף כרגיל.. למרוח אותי למה זה ולמה זה ככה וזה...

אני עוד צריכה לחשוב עם עצמי אם כדאי לי לחזור אליו או לא.

בנתיים לא החזרתי לו תשובה.. אמרתי שנשאיר את זה ככה. עדיף...

עד שאני יחליט מה לעשות.

אוףףף אני לא יודעת מה לעשות ! ! ! !

זהו, שפכתי הכל. וואווו

הייתי צריכה את זה.. אין לכם מושג כמה.

יצאתי כלכךך עצבנית בפוסט הזה חחחח

טוב נו... אולי אני באמת קצת עצבנית.

אבל, מה אני עושה עכשיו?