אחותי באה לארוחת חג לא יכולתי שלא לאכול.. וכמובן חסרת שליטה שכמוני תאכל הרבה...
לא רוצה לכתוב מה אכלתי. אכלתי הרבה דברים משמינים ברמה של בולמוס ומספיק כואב לי גם בלי לכתוב עכשיו הכל ואת הכמות.
אני קוראת אצלכן בבלוגים שאתן מצליחות והולך לכן.. קודם כל- כל הכבוד! המשיכו כך! ודבר שני אני כל כך מקנאהההההה מתי אני כבר אוכל לכתוב בבלוג שהצלחתי לצום או שאכלתי רק 100 קלוריות היום או משהו כזה...
אני מתגעגעת לימים ההם שהייתי צמה 4 ימים ברצף והייתי יורדת מ61 ק"ג ל59 מה השתנה מאז? זה כיאילו שיש לי מוטיבציה רק אחרי בולמוסים ואז אחרי שאני מקיאה או מעכלת (במקרים הגרועים) כל הרצון לאכול חוזר אלי שוב.
שוב הרסתי שבוע חדש, שוב הזמן הולך ואוזל, שוב אני שונאת את עצמי ושוב ושוב ושוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Desperate&Hopeless
