היום ראיתי רשמית וחגיגית על המשקל שלי:57.8.וואו כמה זמן לא ראיתי את המספר הזה על המשקל... מאוקטובר בערך...טוב והיה לנו היום טקס קבלת ת"ז והיה שם אוכל. בואו נגיד שאכלתי דיי הרבה וזה המשיך כשהגעתי הבייתה ותכף אני הולכת להקיא.
אני כל כך מקווה שלא הרסתי כלום בצורה משמעותית.. שמחר בבוקר זה יהיה 58 וחצי או משהו כזה אני אבכה אם לא.
אני לא יודעת איך אני אשרוד את ל"ג בעומר. אני הולכת לסבול!
שבוע הבא=> טיול שנתי + יומולדת= בכי מר אם אני לא ארד עוד קילו או שניים.
אתן לא מבינות כמה זה קשה (או שאתן כן מבינות) גם להיות מאוהבת ולא נאהבת בחזרה גם לסחוב על עצמי הפרעת אכילה ולהתמודד עם כל הבולמוסים והאכילה הכפייתית הזו גם להידרדר בלימודים... בקיצור אני מתוסכלת.
אני מכירה מישהי שעבדה על המשקל שלה במשך שנה. ירדה 15 ק"ג על דיאטת חלב- שתתה חלב ואכלה רק יוגורט.
ואז היא נשברה אחרי שנה שלמה ועלתה מ47 ל56 תוך כמה חודשים כי היא לא מסוגלת להפסיק לבלוס. אני תוהה אם זה מה שייקרה גם לי...
מישהי מעוניינת להחליף איתי במוטיבציות? או במשקל? אני מחפשת משהו בין 50-55 ובתמורה אני אתן לה 58. הלוואי וזה היה אפשרי..
הלכתי להקיא או משהו.. לשפר את החיים שלי איכשהו.. לנסות לפחות.
אתן בטח יותר טובות ממני. לילה טוב לכולן ובהצלחה 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Desperate&Hopeless