מתוסבכת

אין לי במה להיאחז. אף לא ענף קטן של מוטיבציה. אז אני באה לפה. יש לי ברירה? 

כל כך הרבה דברים השתנו ביחסית מעט זמן. המספרים על המשקל ממשיכים לעלות ויחד איתם צפים רגשות השנאה והאומללות. אני לא קולטת עדיין שאחותי יודעת ואמא שלי יודעת... להפתעתי כל מה שהספיק לי בשביל להגן על עצמי זה להבטיח שאני אפסיק ושבעצם כבר הפסקתי, והן ירדו לי מהגב עוד לפני שהרגשתי את זה. החבר שלי נפרד ממני. לא ביגי. ועוד מעט מתחילה שנת הלימודים. עכשיו מתחיל הזמן הכי קריטי לשינוי.

לפעמים אני מוצאת את עצמי סתם כה שוכבת במיטה במשך שעות ומדמיינת איך הייתי רוצה לחיות. לחלום תמיד אפשר. אני לא מגזימה. גם בחלומות אני דיי מציאותית. אני לא מבקשת טונות של כסף וכל מיני חפצים שאחרי זמן מה אני לא אמצא בהם שימוש, אני לא מבקשת להיות דוגמנית על או שחקנית או כל סוג אחר של מפורסמת, אני לא מבקשת שום דבר שכרגע לא ניתן להשגה.

אני רק רוצה להיות רזה. נכון שזה פשוט?

אני מכירה את עצמי. אני יודעת שאני הורסת את עצמי. אני מבזבזת את התקופות הכי יפות שלי על זבל.

אבל מצד שני אני יודעת שהשומן הזה שכל כך מפריע לי הוא מן משקולת שקושרת אותי לאדמה ומונעת ממני לפרוש כנפיים ולעוף.

שוב התחלה חדשה. נמאס לי כבר. אבל שוב אני מתחילה מחדש. אני מזמינה אתכן להתחיל מחדש יחד איתי. 

ובחיי שבא לי להרוג את כל "החכמות" האלה שמגיבות לי תגובות נאצה. דיי רדו ממני, ומכל השאר.