|
 מתל אביב לונקובר, מאשה עובדת 24/7 ליוגוסטית שבעיקר נושמת,
משנה לשנה ורגע לרגע.
על ניהול המעבר שבין כל אלו. |
כינוי:
RavitCa מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2005
 הרגעים הבלתי-מתוכננים חודש לפניי אני מתחילה לקרוא ספרים בנושא,להתבונן במפות,לנסות להבין את הדינמיקה של העיר/איזור,אליהם אנחנו נוסעים.מחפשת פעילויות שישביעו את רצון כולם,פסטיבלים מיוחדים המתקיימים בימיי השהות שלנו,אטרקציות מיוחדות.עם חלוף הימים,מתמלאות המשבצות במערכת-התיכנון,וזו בעצם הצידה האמיתי שאנחנו לוקחים אתנו לדרך.
יחד עם זאת,ישנם רגעים בלתי מתוכננים,שצריך לדעת לזרום איתם.ולעיתים,כשמשתחררים מהתוכנית הקבועה,ומתמסרים לרגעים האלו,הם גומלים לנו בחזרה,ומשיטים אותנו למחוזות קסומים:
בדרך מונקובר לרוקיס,תכננו לישון בעיר "קמלופס".לפי התחקיר שלי,עיר ללא כל אטרקציה מיוחדת,אך משופעת במלונות ומוטלים,נמצאת בדיוק באמצע הדרך,לא ציפיתי ממנה לכלום,חוץ ממיטה נוחה במלון הגון. הגענו לעיר אחרה"צ.בעודנו משייטים בריכבנו ומחפשים מלון,עברנו דרך פארק.נדמה היה לי שאני שומעת שירת טנור יפהפיה.ביקשתי מבנזוגי לנסוע לכיוון,והשירה התחזקה:אכן,שירת אריות איטלקיות בקעה ממעמקיי הפארק."מהר לחנות את האוטו "פקדתי.הבנות שהיו עיפות ורעבות ניסו למחות,אך דבר לא עזר,אני נמשכתי בחבלי המוסיקה,וכל משפחתי נגררת אחרי בשביליי הפארק היפהפה,עד שהגענו לרחבת-המופעים,שהיתה מלאה במאזינים מרוצים. לבנות לא היתה סבלנות לשבת ולהקשיב,והן הפצירו בנו שנרשה להן לפחות לטבול באגם,מרחק פסיעות ספורות מהקונצרט.לא רק שאישרנו להן-גם הצטרפנו אליהן. וזו התמונה המופלאה שפשוט אי אפשר לצלם,כי כל צילום יחטא לקסם: מלמעלה שקיעה מופלאה.מסביב:מים,הרים ודשא.כמוסיקת רקע-אריות איטלקיות נישאות בפי טנור משובח,ומיי האגם,מלטפים את גופינו המאושר. אפשר לתכנן רגע כזה?
כך נראו השמיים מעלינו בעודנו צפים באגם ושומעים שירה משובחה. צילמה "הגדולה".

תצפית מהר סולפור שבבנף,ברוקיס הקנדיים.צילמה "הגדולה".

קשת במפליי הניאגרה.
| |
|